תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הושע פרק י

א גפן בוקק ישראל, פרי ישוה-לו; כרב לפריו, הרבה למזבחות--כטוב לארצו, היטיבו מצבות.  ב חלק לבם, עתה יאשמו; הוא יערף מזבחותם, ישדד מצבותם.  ג כי עתה יאמרו, אין מלך לנו:  כי לא יראנו את-יהוה, והמלך מה-יעשה-לנו.  ד דברו דברים, אלות שוא כרת ברית; ופרח כראש משפט, על תלמי שדי.  ה לעגלות בית און, יגורו שכן שמרון:  כי-אבל עליו עמו, וכמריו עליו יגילו--על-כבודו, כי-גלה ממנו.  ו גם-אותו לאשור יובל, מנחה למלך ירב; בשנה אפרים יקח, ויבוש ישראל מעצתו.  ז נדמה שמרון, מלכה, כקצף, על-פני-מים.  ח ונשמדו במות און, חטאת ישראל--קוץ ודרדר, יעלה על-מזבחותם; ואמרו להרים כסונו, ולגבעות נפלו עלינו.  {פ}

ט מימי, הגבעה, חטאת, ישראל; שם עמדו, לא-תשיגם בגבעה מלחמה על-בני עלוה.  י באותי, ואסרם; ואספו עליהם עמים, באסרם לשתי עינתם עונותם.  יא ואפרים עגלה מלמדה, אהבתי לדוש, ואני עברתי, על-טוב צוארה; ארכיב אפרים יחרוש יהודה, ישדד-לו יעקב.  יב זרעו לכם לצדקה קצרו לפי-חסד, נירו לכם ניר; ועת, לדרוש את-יהוה, עד-יבוא, וירה צדק לכם.  יג חרשתם-רשע עולתה קצרתם, אכלתם פרי-כחש--כי-בטחת בדרכך, ברב גבוריך.  יד וקאם שאון, בעמך, וכל-מבצריך יושד, כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה:  אם על-בנים, רטשה.  טו ככה, עשה לכם בית-אל, מפני, רעת רעתכם; בשחר, נדמה נדמה מלך ישראל.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד