תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
הושע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א אל-חכך שפר, כנשר על-בית יהוה--יען עברו בריתי, ועל-תורתי פשעו. ב לי, יזעקו; אלהי ידענוך, ישראל. ג זנח ישראל, טוב; אויב, ירדפו. ד הם המליכו ולא ממני, השירו ולא ידעתי; כספם וזהבם, עשו להם עצבים, למען, יכרת. ה זנח עגלך שמרון, חרה אפי בם; עד-מתי, לא יוכלו נקין. ו כי מישראל, והוא--חרש עשהו, ולא אלהים הוא: כי-שבבים יהיה, עגל שמרון. ז כי רוח יזרעו, וסופתה יקצרו; קמה אין-לו, צמח בלי יעשה-קמח--אולי יעשה, זרים יבלעהו. ח נבלע, ישראל; עתה היו בגוים, ככלי אין-חפץ בו. ט כי-המה עלו אשור, פרא בודד לו; אפרים, התנו אהבים. י גם כי-יתנו בגוים, עתה אקבצם; ויחלו מעט, ממשא מלך שרים. יא כי-הרבה אפרים מזבחות, לחטא: היו-לו מזבחות, לחטא. יב אכתוב- אכתב- לו--רבו רבי, תורתי: כמו-זר, נחשבו. יג זבחי הבהבי, יזבחו בשר ויאכלו--יהוה, לא רצם; עתה יזכר עונם, ויפקד חטאותם--המה, מצרים ישובו. יד וישכח ישראל את-עשהו, ויבן היכלות, ויהודה, הרבה ערים בצרות; ושלחתי-אש בעריו, ואכלה ארמנתיה. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
הושע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד