תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
א וביום עשרים וארבעה לחודש הזה, נאספו בני־ישראל בצום ובשקים, ואדמה, עליהם. ב וייבדלו זרע ישראל, מכול בני נכר; ויעמדו, ויתוודו על־חטאותיהם, ועוונות, אבותיהם. ג ויקומו, על־עומדם, ויקראו בספר תורת יהוה אלוהיהם, רביעית היום; ורביעית מתוודים ומשתחווים, ליהוה אלוהיהם. {פ}
ד ויקם על־מעלה הלויים, ישוע ובני קדמיאל שבניה בוני שרביה--בני כנני; ויזעקו בקול גדול, אל־יהוה אלוהיהם. ה ויאמרו הלויים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודייה, שבניה פתחיה, קומו ברכו את־יהוה אלוהיכם, מן־העולם עד־העולם; ויברכו שם כבודך, ומרומם על־כל־ברכה ותהילה. ו אתה־הוא יהוה, לבדך--אתה עשית את־השמיים שמי השמיים וכל־צבאם הארץ וכל־אשר עליה הימים וכל־אשר בהם, ואתה מחייה את־כולם; וצבא השמיים, לך משתחווים. ז אתה־הוא, יהוה האלוהים, אשר בחרת באברם, והוצאתו מאור כשדים; ושמת שמו, אברהם. ח ומצאת את־לבבו, נאמן לפניך, וכרות עימו הברית לתת את־ארץ הכנעני החיתי האמורי והפריזי והיבוסי והגרגשי, לתת לזרעו; ותקם, את־דבריך, כי צדיק, אתה. ט ותרא את־עוני אבותינו, במצריים; ואת־זעקתם שמעת, על־ים־סוף. י ותיתן אותות ומופתים בפרעה ובכל־עבדיו, ובכל־עם ארצו--כי ידעת, כי הזידו עליהם; ותעש־לך שם, כהיום הזה. יא והים בקעת לפניהם, ויעברו בתוך־הים ביבשה; ואת־רודפיהם השלכת במצולות, כמו־אבן--במים עזים. יב ובעמוד ענן, הנחיתם יומם; ובעמוד אש, לילה, להאיר להם, את־הדרך אשר ילכו־בה. יג ועל הר־סיניי ירדת, ודבר עימהם משמיים; ותיתן להם משפטים ישרים, ותורות אמת--חוקים ומצוות, טובים. יד ואת־שבת קודשך, הודעת להם; ומצוות וחוקים, ותורה, ציווית להם, ביד משה עבדך. טו ולחם משמיים נתת להם, לרעבם, ומים מסלע הוצאת להם, לצמאם; ותאמר להם, לבוא לרשת את־הארץ, אשר־נשאת את־ידך, לתת להם. טז והם ואבותינו, הזידו; ויקשו, את־עורפם, ולא שמעו, אל־מצוותיך. יז וימאנו לשמוע, ולא־זכרו נפלאותיך אשר עשית עימהם, ויקשו את־עורפם, וייתנו־ראש לשוב לעבדותם במריים; ואתה אלוה סליחות חנון ורחום, ארך־אפיים ורב־חסד--ולא עזבתם. יח אף, כי־עשו להם עגל מסכה, ויאמרו, זה אלוהיך אשר העלך ממצריים; ויעשו, נאצות גדולות. יט ואתה ברחמיך הרבים, לא עזבתם במדבר; את־עמוד הענן לא־סר מעליהם ביומם, להנחותם בהדרך, ואת־עמוד האש בלילה להאיר להם, ואת־הדרך אשר ילכו־בה. כ ורוחך, הטובה, נתת, להשכילם; ומנך לא־מנעת מפיהם, ומים נתת להם לצמאם. כא וארבעים שנה כילכלתם במדבר, לא חסרו; שלמותיהם לא בלו, ורגליהם לא בצקו. כב ותיתן להם ממלכות ועממים, ותחלקם לפיאה; ויירשו את־ארץ סיחון, ואת־ארץ מלך חשבון, ואת־ארץ, עוג מלך־הבשן. כג ובניהם הרבית, ככוכבי השמיים; ותביאם, אל־הארץ, אשר־אמרת לאבותיהם, לבוא לרשת. כד ויבואו הבנים, ויירשו את־הארץ, ותכנע לפניהם את־יושבי הארץ הכנענים, ותיתנם בידם; ואת־מלכיהם ואת־עממי הארץ, לעשות בהם כרצונם. כה וילכדו ערים בצורות, ואדמה שמנה, ויירשו בתים מלאים־כל־טוב בורות חצובים כרמים וזיתים ועץ מאכל, לרוב; ויאכלו וישבעו וישמינו, ויתעדנו בטובך הגדול. כו וימרו וימרדו בך, וישליכו את־תורתך אחרי גוום, ואת־נביאיך הרגו, אשר־העידו בם להשיבם אליך; ויעשו, נאצות גדולות. כז ותיתנם ביד צריהם, ויצרו להם; ובעת צרתם, יצעקו אליך, ואתה משמיים תשמע, וכרחמיך הרבים תיתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם. כח וכנוח להם--ישובו, לעשות רע לפניך; ותעזבם ביד אויביהם, וירדו בהם, וישובו ויזעקוך, ואתה משמיים תשמע ותצילם כרחמיך רבות עיתים. כט ותעד בהם להשיבם אל־תורתך, והמה הזידו ולא־שמעו למצוותיך ובמשפטיך חטאו־בם, אשר־יעשה אדם, וחיה בהם; וייתנו כתף סוררת, ועורפם הקשו ולא שמעו. ל ותמשוך עליהם שנים רבות, ותעד בם ברוחך ביד־נביאיך ולא האזינו; ותיתנם, ביד עמי הארצות. לא וברחמיך הרבים לא־עשיתם כלה, ולא עזבתם: כי אל־חנון ורחום, אתה. לב ועתה אלוהינו האל הגדול הגיבור והנורא, שומר הברית והחסד--אל־ימעט לפניך את כל־התלאה אשר־מצאתנו למלכינו לשרינו ולכוהנינו ולנביאינו ולאבותינו, ולכל־עמך: מימי מלכי אשור, עד היום הזה. לג ואתה צדיק, על כל־הבא עלינו: כי־אמת עשית, ואנחנו הרשענו. לד ואת־מלכינו שרינו כוהנינו ואבותינו, לא עשו תורתך; ולא הקשיבו, אל־מצוותיך, ולעדוותיך, אשר העידות בהם. לה והם במלכותם ובטובך הרב אשר־נתת להם, ובארץ הרחבה והשמנה אשר־נתת לפניהם--לא עבדוך; ולא־שבו, ממעלליהם הרעים. לו הנה אנחנו היום, עבדים; והארץ אשר־נתת לאבותינו, לאכול את־פרייה ואת־טובה--הנה אנחנו עבדים, עליה. לז ותבואתה מרבה, למלכים אשר־נתת עלינו--בחטאותינו; ועל גווייותינו מושלים ובבהמתנו, כרצונם, ובצרה גדולה, אנחנו. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג