תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
א ויהי כאשר שמע סנבלט וטובייה והערבים והעמונים והאשדודים, כי-עלתה ארוכה לחומות ירושלים--כי-החלו הפרוצים, להיסתם; וייחר להם, מאוד. ב ויקשרו כולם יחדיו, לבוא להילחם בירושלים, ולעשות לו, תועה. ג ונתפלל, אל-אלוהינו; ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה, מפניהם. ד ויאמר יהודה, כשל כוח הסבל, והעפר, הרבה; ואנחנו לא נוכל, לבנות בחומה. ה ויאמרו צרינו, לא יידעו ולא יראו, עד אשר-נבוא אל-תוכם, והרגנום; והשבתנו, את-המלאכה. ו ויהי כאשר-באו היהודים, היושבים אצלם; ויאמרו לנו עשר פעמים, מכל-המקומות אשר-תשובו עלינו. ז ואעמיד מתחתיות למקום, מאחרי לחומה--בצחיחים; ואעמיד את-העם למשפחות, עם-חרבותיהם רומחיהם וקשתותיהם. ח וארא ואקום, ואומר אל-החורים ואל-הסגנים ואל-יתר העם--אל-תיראו, מפניהם: את-אדוניי הגדול והנורא, זכורו, והילחמו על-אחיכם בניכם ובנותיכם, נשיכם ובתיכם. {פ}
ט ויהי כאשר-שמעו אויבינו, כי-נודע לנו, ויפר האלוהים, את-עצתם; ונשב כולנו אל-החומה, איש אל-מלאכתו. י ויהי מן-היום ההוא, חצי נעריי עושים במלאכה, וחציים מחזיקים והרמחים המגינים, והקשתות והשריונים; והשרים--אחרי, כל-בית יהודה. יא הבונים בחומה והנושאים בסבל, עומשים; באחת ידו עושה במלאכה, ואחת מחזקת השלח. יב והבונים--איש חרבו אסורים על-מותניו, ובונים; והתוקע בשופר, אצלי. יג ואומר אל-החורים ואל-הסגנים, ואל-יתר העם--המלאכה הרבה, ורחבה; ואנחנו, נפרדים על-החומה, רחוקים, איש מאחיו. יד במקום, אשר תשמעו את-קול השופר, שמה, תיקבצו אלינו; אלוהינו, יילחם לנו. טו ואנחנו, עושים במלאכה; וחציים, מחזיקים ברמחים, מעלות השחר, עד צאת הכוכבים. טז גם בעת ההיא, אמרתי לעם--איש ונערו, ילינו בתוך ירושלים; והיו-לנו הלילה משמר, והיום מלאכה. יז ואין אני ואחיי ונעריי, ואנשי המשמר אשר אחריי--אין-אנחנו פושטים, בגדינו; איש, שלחו המים. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג