תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

עזרא פרק ח

א ואלה ראשי אבותיהם, והתייחשם:  העולים עימי, במלכות ארתחשסתא המלך--מבבל.  {ס}  ב מבני פינחס גרשום,  {ס}  מבני איתמר דניאל;  {ס}  מבני דויד, חטוש.  {ס}  ג מבני שכניה,  {ס}  מבני פרעוש זכריה; ועימו התייחש לזכרים, מאה וחמישים.  {ס}  ד מבני פחת מואב, אליהועיניי בן-זרחיה; ועימו, מאתיים הזכרים.  {ס}  ה מבני שכניה, בן-יחזיאל; ועימו, שלוש מאות הזכרים.  {ס}  ו ומבני עדין, עבד בן-יונתן; ועימו, חמישים הזכרים.  {ס}  ז ומבני עילם, ישעיה בן-עתליה; ועימו, שבעים הזכרים.  {ס}  ח ומבני שפטיה, זבדיה בן-מיכאל; ועימו, שמונים הזכרים.  {ס}  ט מבני יואב, עובדיה בן-יחיאל; ועימו, מאתיים ושמונה עשר הזכרים.  {ס}  י ומבני שלומית, בן-יוסיפיה; ועימו, מאה ושישים הזכרים.  {ס}  יא ומבני ביביי, זכריה בן-ביביי; ועימו, עשרים ושמונה הזכרים.  {ס}  יב ומבני עזגד, יוחנן בן-הקטן; ועימו, מאה ועשרה הזכרים.  {ס}  יג ומבני אדוניקם, אחרונים--ואלה שמותם, אליפלט יעיאל ושמעיה; ועימהם, שישים הזכרים.  {ס}  יד ומבני בגוויי, עותיי וזכור; ועימו, שבעים הזכרים.  {פ}

טו ואקבצם, אל-הנהר הבא אל-אהווא, ונחנה שם, ימים שלושה; ואבינה בעם ובכוהנים, ומבני לוי לא-מצאתי שם.  טז ואשלחה לאליעזר לאריאל לשמעיה ולאלנתן וליריב ולאלנתן ולנתן, ולזכריה ולמשולם--ראשים; וליויריב ולאלנתן, מבינים.  יז ואצווה אותם על-אידו הראש, בכסיפיא המקום; ואשימה בפיהם דברים לדבר אל-אידו אחיו הנתינים, בכסיפיא המקום--להביא-לנו משרתים, לבית אלוהינו.  יח ויביאו לנו כיד-אלוהינו הטובה עלינו, איש שכל--מבני מחלי, בן-לוי בן-ישראל; ושרביה ובניו ואחיו, שמונה עשר.  יט ואת-חשביה--ואיתו ישעיה, מבני מררי:  אחיו ובניהם, עשרים.  {ס}

כ ומן-הנתינים, שנתן דויד והשרים לעבודת הלויים--נתינים, מאתיים ועשרים:  כולם, ניקבו בשמות.  כא ואקרא שם צום על-הנהר אהווא, להתענות לפני אלוהינו--לבקש ממנו דרך ישרה, לנו ולטפנו ולכל-רכושנו.  כב כי בושתי, לשאול מן-המלך חיל ופרשים--לעוזרנו מאויב, בדרך:  כי-אמרנו למלך לאמור, יד-אלוהינו על-כל-מבקשיו לטובה, ועוזו ואפו, על כל-עוזביו.  כג ונצומה ונבקשה מאלוהינו, על-זאת; וייעתר, לנו.  כד ואבדילה משרי הכוהנים, שנים עשר--לשרביה חשביה, ועימהם מאחיהם עשרה.  כה ואשקולה להם, את-הכסף ואת-הזהב ואת-הכלים--תרומת בית-אלוהינו, ההרימו המלך ויועציו ושריו, וכל-ישראל, הנמצאים.  כו ואשקלה על-ידם כסף, כיכרים שש-מאות וחמישים, וכלי-כסף מאה, לכיכרים; זהב, מאה כיכר.  כז וכפורי זהב עשרים, לאדרכונים אלף; וכלי נחושת מוצהב טובה, שניים--חמודות, כזהב.  כח ואומרה אליהם, אתם קודש ליהוה, והכלים, קודש; והכסף והזהב נדבה, ליהוה אלוהי אבותיכם.  כט שקדו ושמרו, עד-תשקלו לפני שרי הכוהנים והלויים ושרי-האבות לישראל--בירושלים:  הלשכות, בית יהוה.  ל וקיבלו הכוהנים והלויים, משקל הכסף והזהב והכלים--להביא לירושלים, לבית אלוהינו.  {פ}

לא וניסעה מנהר אהווא, בשנים עשר לחודש הראשון--ללכת, ירושלים; ויד-אלוהינו, הייתה עלינו, ויצילנו, מכף אויב ואורב על-הדרך.  לב ונבוא, ירושלים; ונשב שם, ימים שלושה.  לג וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב והכלים בבית אלוהינו, על יד-מרמות בן-אורייה הכוהן, ועימו, אלעזר בן-פינחס; ועימהם יוזבד בן-ישוע, ונועדיה בן-בינוי--הלויים.  לד במספר במשקל, לכול; וייכתב כל-המשקל, בעת ההיא.  {פ}

לה הבאים מהשבי בני-הגולה הקריבו עולות לאלוהי ישראל, פרים שנים-עשר על-כל-ישראל אילים תשעים ושישה כבשים שבעים ושבעה, צפירי חטאת, שנים עשר:  הכול, עולה ליהוה.  {פ}

לו וייתנו את-דתי המלך, לאחשדרפני המלך, ופחוות, עבר הנהר; ונישאו את-העם, ואת-בית האלוהים.  {ס}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג