תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
א ואלה ראשי אבותיהם, והתייחשם: העולים עימי, במלכות ארתחשסתא המלך--מבבל. {ס} ב מבני פינחס גרשום, {ס} מבני איתמר דניאל; {ס} מבני דויד, חטוש. {ס} ג מבני שכניה, {ס} מבני פרעוש זכריה; ועימו התייחש לזכרים, מאה וחמישים. {ס} ד מבני פחת מואב, אליהועיניי בן־זרחיה; ועימו, מאתיים הזכרים. {ס} ה מבני שכניה, בן־יחזיאל; ועימו, שלוש מאות הזכרים. {ס} ו ומבני עדין, עבד בן־יונתן; ועימו, חמישים הזכרים. {ס} ז ומבני עילם, ישעיה בן־עתליה; ועימו, שבעים הזכרים. {ס} ח ומבני שפטיה, זבדיה בן־מיכאל; ועימו, שמונים הזכרים. {ס} ט מבני יואב, עובדיה בן־יחיאל; ועימו, מאתיים ושמונה עשר הזכרים. {ס} י ומבני שלומית, בן־יוסיפיה; ועימו, מאה ושישים הזכרים. {ס} יא ומבני ביביי, זכריה בן־ביביי; ועימו, עשרים ושמונה הזכרים. {ס} יב ומבני עזגד, יוחנן בן־הקטן; ועימו, מאה ועשרה הזכרים. {ס} יג ומבני אדוניקם, אחרונים--ואלה שמותם, אליפלט יעיאל ושמעיה; ועימהם, שישים הזכרים. {ס} יד ומבני בגוויי, עותיי וזכור; ועימו, שבעים הזכרים. {פ}
טו ואקבצם, אל־הנהר הבא אל־אהווא, ונחנה שם, ימים שלושה; ואבינה בעם ובכוהנים, ומבני לוי לא־מצאתי שם. טז ואשלחה לאליעזר לאריאל לשמעיה ולאלנתן וליריב ולאלנתן ולנתן, ולזכריה ולמשולם--ראשים; וליויריב ולאלנתן, מבינים. יז ואצווה אותם על־אידו הראש, בכסיפיא המקום; ואשימה בפיהם דברים לדבר אל־אידו אחיו הנתינים, בכסיפיא המקום--להביא־לנו משרתים, לבית אלוהינו. יח ויביאו לנו כיד־אלוהינו הטובה עלינו, איש שכל--מבני מחלי, בן־לוי בן־ישראל; ושרביה ובניו ואחיו, שמונה עשר. יט ואת־חשביה--ואיתו ישעיה, מבני מררי: אחיו ובניהם, עשרים. {ס}
כ ומן־הנתינים, שנתן דויד והשרים לעבודת הלויים--נתינים, מאתיים ועשרים: כולם, ניקבו בשמות. כא ואקרא שם צום על־הנהר אהווא, להתענות לפני אלוהינו--לבקש ממנו דרך ישרה, לנו ולטפנו ולכל־רכושנו. כב כי בושתי, לשאול מן־המלך חיל ופרשים--לעוזרנו מאויב, בדרך: כי־אמרנו למלך לאמור, יד־אלוהינו על־כל־מבקשיו לטובה, ועוזו ואפו, על כל־עוזביו. כג ונצומה ונבקשה מאלוהינו, על־זאת; וייעתר, לנו. כד ואבדילה משרי הכוהנים, שנים עשר--לשרביה חשביה, ועימהם מאחיהם עשרה. כה ואשקולה להם, את־הכסף ואת־הזהב ואת־הכלים--תרומת בית־אלוהינו, ההרימו המלך ויועציו ושריו, וכל־ישראל, הנמצאים. כו ואשקלה על־ידם כסף, כיכרים שש־מאות וחמישים, וכלי־כסף מאה, לכיכרים; זהב, מאה כיכר. כז וכפורי זהב עשרים, לאדרכונים אלף; וכלי נחושת מוצהב טובה, שניים--חמודות, כזהב. כח ואומרה אליהם, אתם קודש ליהוה, והכלים, קודש; והכסף והזהב נדבה, ליהוה אלוהי אבותיכם. כט שקדו ושמרו, עד־תשקלו לפני שרי הכוהנים והלויים ושרי־האבות לישראל--בירושלים: הלשכות, בית יהוה. ל וקיבלו הכוהנים והלויים, משקל הכסף והזהב והכלים--להביא לירושלים, לבית אלוהינו. {פ}
לא וניסעה מנהר אהווא, בשנים עשר לחודש הראשון--ללכת, ירושלים; ויד־אלוהינו, הייתה עלינו, ויצילנו, מכף אויב ואורב על־הדרך. לב ונבוא, ירושלים; ונשב שם, ימים שלושה. לג וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב והכלים בבית אלוהינו, על יד־מרמות בן־אורייה הכוהן, ועימו, אלעזר בן־פינחס; ועימהם יוזבד בן־ישוע, ונועדיה בן־בינוי--הלויים. לד במספר במשקל, לכול; וייכתב כל־המשקל, בעת ההיא. {פ}
לה הבאים מהשבי בני־הגולה הקריבו עולות לאלוהי ישראל, פרים שנים־עשר על־כל־ישראל אילים תשעים ושישה כבשים שבעים ושבעה, צפירי חטאת, שנים עשר: הכול, עולה ליהוה. {פ}
לו וייתנו את־דתי המלך, לאחשדרפני המלך, ופחוות, עבר הנהר; ונישאו את־העם, ואת־בית האלוהים. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג