תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
א ואחר הדברים האלה, במלכות ארתחשסתא מלך-פרס--עזרא, בן-שריה, בן-עזריה, בן-חלקייה. ב בן-שלום בן-צדוק, בן-אחיטוב. ג בן-אמריה בן-עזריה, בן-מריות. ד בן-זרחיה בן-עוזי, בן-בוקי. ה בן-אבישוע, בן-פינחס בן-אלעזר, בן-אהרון הכוהן, הראש. ו הוא עזרא, עלה מבבל, והוא-סופר מהיר בתורת משה, אשר-נתן יהוה אלוהי ישראל; וייתן-לו המלך, כיד-יהוה אלוהיו עליו--כול, בקשתו. {פ}
ז ויעלו מבני-ישראל ומן-הכוהנים והלויים והמשוררים והשוערים, והנתינים--אל-ירושלים: בשנת-שבע, לארתחשסתא המלך. ח ויבוא ירושלים, בחודש החמישי: היא שנת השביעית, למלך. ט כי, באחד לחודש הראשון--הוא יסוד, המעלה מבבל; ובאחד לחודש החמישי, בא אל-ירושלים, כיד-אלוהיו, הטובה עליו. י כי עזרא הכין לבבו, לדרוש את-תורת יהוה ולעשות, וללמד בישראל, חוק ומשפט. {ס}
יא וזה פרשגן הנשתוון, אשר נתן המלך ארתחשסתא, לעזרא הכוהן, הסופר: סופר דברי מצוות-יהוה, וחוקיו--על-ישראל. {פ}
יב ארתחשסתא--מלך, מלכיא: לעזרא כהנא ספר דתא די-אלה שמיא, גמיר--וכענת. יג מיני, שים טעים--די כל-מתנדב במלכותי מן-עמא ישראל וכהנוהי וליוויא למהך לירושלם עימך, יהך. יד כל-קוביל, די מן-קודם מלכא ושבעת יעטוהי שליח, לבקרה על-יהוד, ולירושלם--בדת אלהך, די בידך. טו ולהיבלה, כסף ודהב--די-מלכא ויעטוהי, התנדבו לאלה ישראל, די בירושלם, משכניה. טז וכול, כסף ודהב, די תהשכח, בכול מדינת בבל--עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין, לבית אלההום די בירושלם. יז כל-קוביל דנה אוספרנא תקני בכספא דנה, תורין דכרין אימרין, ומנחתהון, ונסכיהון; ותקריב הימו--על-מדבחה, די בית אלהכום די בירושלם. יח ומה די עלך ועל-אחך ייטב, בשאר כספא ודהבה--למעבד: כרעות אלהכום, תעבדון. יט ומאניא די-מתייהבין לך, לפולחן בית אלהך--השלים, קודם אלה ירושלם. כ ושאר, חשחות בית אלהך, די ייפל-לך, למנתן--תנתין, מן-בית גנזי מלכא. כא ומיני אנה ארתחשסתא מלכא, שים טעים--לכול גיזבריא, די בעבר נהרה: די כל-די ישאלנכון עזרא כהנא ספר דתא, די-אלה שמיא--אוספרנא, יתעביד. כב עד-כסף, ככרין מאה, ועד-חנטין כורין מאה, ועד-חמר בתין מאה ועד-בתין משח מאה; ומלח, די-לא כתב. כג כל-די, מן-טעם אלה שמיא, יתעביד אדרזדא, לבית אלה שמיא: די-למה להוי קצף, על-מלכות מלכא ובנוהי. כד ולכום מהודעין, די כל-כהניא וליוויא זמריא תרעיא נתיניא, ופלחי, בית אלהא דנה--מנדה בלו והלך, לא שליט למרמי עליהום. כה ואנת עזרא, כחוכמת אלהך די-בידך מני שפטין ודיינין די-להוון דיינין לכל-עמא די בעבר נהרה, לכל-ידעי, דתי אלהך; ודי לא ידע, תהודעון. כו וכל-די-לא להוי עביד דתא די-אלהך, ודתא די מלכא--אוספרנא, דינה להוי מתעביד מיניה: הן למות הן לשרושי, הן-לענש נכסין ולאסורין. {פ}
כז ברוך יהוה, אלוהי אבותינו--אשר נתן כזאת, בלב המלך, לפאר, את-בית יהוה אשר בירושלים. כח ועליי הטה-חסד, לפני המלך ויועציו, ולכל-שרי המלך, הגיבורים; ואני התחזקתי, כיד-יהוה אלוהיי עליי, ואקבצה מישראל ראשים, לעלות עימי. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג