תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

עזרא פרק ו

א באדיין דריווש מלכא, שם טעים; ובקרו בבית ספריא, די גנזיא מהחתין תמה--בבבל.  ב והשתכח באחמתא, בבירתא די במדיי מדינתא--מגילה חדה; וכן-כתיב בגווה, דכרונה.  {פ}

ג בשנת חדה לכורש מלכא, כורש מלכא שם טעים--בית-אלהא בירושלם ביתא יתבני, אתר די-דבחין דבחין ואושוהי מסובלין; רומיה אמין שיתין, פתייה אמין שיתין.  ד נדבכין די-אבן גלל, תלתא, ונדבך, די-אע חדת; ונפקתא--מן-בית מלכא, תתייהיב.  ה ואף מאני בית-אלהא, די דהבה וכספא, די נבוכדנאצר הנפיק מן-היכלא די-בירושלם, והיביל לבבל--יהתיבון, ויהך להיכלא די-בירושלם לאתריה, ותחית, בבית אלהא.  {ס}

ו כען תתניי פחת עבר-נהרה שתר בוזניי, וכנוותהון, אפרסכיא, די בעבר נהרה--רחיקין הוו, מן-תמה.  ז שבוקו, לעבידת בית-אלהא דיך; פחת יהודיא ולשבי יהודיא, בית-אלהא דיך יבנון על-אתריה.  ח ומיני, שים טעים--למא די-תעבדון עם-שבי יהודיא איליך, למבני בית-אלהא דיך; ומנכסי מלכא, די מידת עבר נהרה, אוספרנא נפקתא תהוי מתייהבא לגובריא איליך, די-לא לבטלא.  ט ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואימרין לעלוון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח, כמימר כהניא די-בירושלם להוי מתייהיב להום יום ביום--די-לא שלו.  י די-להוון מהקרבין ניחוחין, לאלה שמיא; ומצליין, לחיי מלכא ובנוהי.  יא ומיני, שים טעים--די כל-אנש די יהשני פתגמא דנה, יתנסח אע מן-ביתיה וזקיף יתמחי עלוהי; וביתיה נוולו יתעביד, על-דנה.  יב ואלהא די שכין שמיה תמה, ימגר כל-מלך ועם די ישלח ידיה להשניה לחבלה בית-אלהא דיך--די בירושלם; אנה דריווש שמת טעים, אוספרנא יתעביד.  {פ}

יג אדיין תתניי פחת עבר-נהרה, שתר בוזניי--וכנוותהון:  לוקביל, די-שלח דריווש מלכא כנימא--אוספרנא עבדו.  יד ושבי יהודיא בניין ומצלחין, בנבואת חגי נבייא וזכריה בר-עידוא; ובנו ושכלילו, מן-טעם אלה ישראל, ומטעים כורש ודריווש, וארתחשסתא מלך פרס.  טו ושיציא ביתה דנה, עד יום תלתה לירח אדר--די-היא שנת-שית, למלכות דריווש מלכא.  {פ}

טז ועבדו בני-ישראל כהניא וליוויא ושאר בני-גלותא, חנוכת בית-אלהא דנה--בחדווה.  יז והקריבו, לחנוכת בית-אלהא דנה, תורין מאה, דכרין מאתיין אימרין ארבע מאה; וצפירי עיזין לחטאה על-כל-ישראל, תרי-עשר--למניין, שבטי ישראל.  יח והקימו כהניא בפלוגתהון, וליוויא במחלקתהון, על-עבידת אלהא, די בירושלם:  ככתב, ספר משה.  {פ}

יט ויעשו בני-הגולה, את-הפסח--בארבעה עשר, לחודש הראשון.  כ כי היטהרו הכוהנים והלויים, כאחד--כולם טהורים; וישחטו הפסח לכל-בני הגולה, ולאחיהם הכוהנים ולהם.  כא ויאכלו בני-ישראל, השבים מהגולה, וכול הנבדל מטומאת גויי-הארץ, אליהם--לדרוש, ליהוה אלוהי ישראל.  כב ויעשו חג-מצות שבעת ימים, בשמחה:  כי שימחם יהוה, והסב לב מלך-אשור עליהם--לחזק ידיהם, במלאכת בית-האלוהים אלוהי ישראל.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג