תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

עזרא פרק ו

א באדיין דריווש מלכא, שם טעים; ובקרו בבית ספריא, די גנזיא מהחתין תמה--בבבל.  ב והשתכח באחמתא, בבירתא די במדיי מדינתא--מגילה חדה; וכן־כתיב בגווה, דכרונה.  {פ}

ג בשנת חדה לכורש מלכא, כורש מלכא שם טעים--בית־אלהא בירושלם ביתא יתבני, אתר די־דבחין דבחין ואושוהי מסובלין; רומיה אמין שיתין, פתייה אמין שיתין.  ד נדבכין די־אבן גלל, תלתא, ונדבך, די־אע חדת; ונפקתא--מן־בית מלכא, תתייהיב.  ה ואף מאני בית־אלהא, די דהבה וכספא, די נבוכדנאצר הנפיק מן־היכלא די־בירושלם, והיביל לבבל--יהתיבון, ויהך להיכלא די־בירושלם לאתריה, ותחית, בבית אלהא.  {ס}

ו כען תתניי פחת עבר־נהרה שתר בוזניי, וכנוותהון, אפרסכיא, די בעבר נהרה--רחיקין הוו, מן־תמה.  ז שבוקו, לעבידת בית־אלהא דיך; פחת יהודיא ולשבי יהודיא, בית־אלהא דיך יבנון על־אתריה.  ח ומיני, שים טעים--למא די־תעבדון עם־שבי יהודיא איליך, למבני בית־אלהא דיך; ומנכסי מלכא, די מידת עבר נהרה, אוספרנא נפקתא תהוי מתייהבא לגובריא איליך, די־לא לבטלא.  ט ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואימרין לעלוון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח, כמימר כהניא די־בירושלם להוי מתייהיב להום יום ביום--די־לא שלו.  י די־להוון מהקרבין ניחוחין, לאלה שמיא; ומצליין, לחיי מלכא ובנוהי.  יא ומיני, שים טעים--די כל־אנש די יהשני פתגמא דנה, יתנסח אע מן־ביתיה וזקיף יתמחי עלוהי; וביתיה נוולו יתעביד, על־דנה.  יב ואלהא די שכין שמיה תמה, ימגר כל־מלך ועם די ישלח ידיה להשניה לחבלה בית־אלהא דיך--די בירושלם; אנה דריווש שמת טעים, אוספרנא יתעביד.  {פ}

יג אדיין תתניי פחת עבר־נהרה, שתר בוזניי--וכנוותהון:  לוקביל, די־שלח דריווש מלכא כנימא--אוספרנא עבדו.  יד ושבי יהודיא בניין ומצלחין, בנבואת חגי נבייא וזכריה בר־עידוא; ובנו ושכלילו, מן־טעם אלה ישראל, ומטעים כורש ודריווש, וארתחשסתא מלך פרס.  טו ושיציא ביתה דנה, עד יום תלתה לירח אדר--די־היא שנת־שית, למלכות דריווש מלכא.  {פ}

טז ועבדו בני־ישראל כהניא וליוויא ושאר בני־גלותא, חנוכת בית־אלהא דנה--בחדווה.  יז והקריבו, לחנוכת בית־אלהא דנה, תורין מאה, דכרין מאתיין אימרין ארבע מאה; וצפירי עיזין לחטאה על־כל־ישראל, תרי־עשר--למניין, שבטי ישראל.  יח והקימו כהניא בפלוגתהון, וליוויא במחלקתהון, על־עבידת אלהא, די בירושלם:  ככתב, ספר משה.  {פ}

יט ויעשו בני־הגולה, את־הפסח--בארבעה עשר, לחודש הראשון.  כ כי היטהרו הכוהנים והלויים, כאחד--כולם טהורים; וישחטו הפסח לכל־בני הגולה, ולאחיהם הכוהנים ולהם.  כא ויאכלו בני־ישראל, השבים מהגולה, וכול הנבדל מטומאת גויי־הארץ, אליהם--לדרוש, ליהוה אלוהי ישראל.  כב ויעשו חג־מצות שבעת ימים, בשמחה:  כי שימחם יהוה, והסב לב מלך־אשור עליהם--לחזק ידיהם, במלאכת בית־האלוהים אלוהי ישראל.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג