א ויהי, כאשר נבנתה החומה, ואעמיד, הדלתות; וייפקדו השוערים והמשוררים, והלויים.
ב ואצווה את־חנני אחי, ואת־חנניה שר הבירה--על־ירושלים: כי־הוא כאיש אמת, וירא את־האלוהים מרבים.
ג ואומר להם, לא ייפתחו שערי ירושלים עד־חום השמש, ועד הם עומדים יגיפו הדלתות, ואחוזו; והעמד, משמרות יושבי ירושלים--איש במשמרו, ואיש נגד ביתו.
ד והעיר רחבת ידיים, וגדולה, והעם מעט, בתוכה; ואין בתים, בנויים.
ה וייתן אלוהיי אל־ליבי, ואקבצה את־החורים ואת־הסגנים ואת־העם להתייחש; ואמצא, ספר היחש העולים בראשונה, ואמצא, כתוב בו. {פ}
ו אלה בני המדינה, העולים משבי הגולה, אשר הגלה, נבוכדנאצר מלך בבל; וישובו לירושלים וליהודה, איש לעירו.
ז הבאים עם־זרובבל, ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מורדכיי בלשן מספרת בגוויי--נחום בענה: מספר, אנשי עם ישראל. {ס}
ח בני פרעוש--אלפיים, מאה ושבעים ושניים. {ס}
ט בני שפטיה, שלוש מאות שבעים ושניים. {ס}
י בני ארח, שש מאות חמישים ושניים. {ס}
יא בני־פחת מואב לבני ישוע, ויואב--אלפיים, ושמונה מאות שמונה עשר. {ס}
יב בני עילם--אלף, מאתיים חמישים וארבעה. {ס}
יג בני זתוא, שמונה מאות ארבעים וחמישה. {ס}
יד בני זכיי, שבע מאות ושישים. {ס}
טו בני בינוי, שש מאות ארבעים ושמונה. {ס}
טז בני ביביי, שש מאות עשרים ושמונה. {ס}
יז בני עזגד--אלפיים, שלוש מאות עשרים ושניים. {ס}
יח בני, אדוניקם--שש מאות, שישים ושבעה. {ס}
יט בני בגוויי, אלפיים שישים ושבעה. {ס}
כ בני עדין, שש מאות חמישים וחמישה. {ס}
כא בני־אטר לחזקייה, תשעים ושמונה. {ס}
כב בני חשום, שלוש מאות עשרים ושמונה. {ס}
כג בני ביציי, שלוש מאות עשרים וארבעה. {ס}
כד בני חריף, מאה שנים עשר. {ס}
כה בני גבעון, תשעים וחמישה. {ס}
כו אנשי בית־לחם ונטופה, מאה שמונים ושמונה. {ס}
כז אנשי ענתות, מאה עשרים ושמונה. {ס}
כח אנשי בית־עזמוות, ארבעים ושניים. {ס}
כט אנשי קרית יערים כפירה ובארות, שבע מאות ארבעים ושלושה. {ס}
ל אנשי הרמה וגבע, שש מאות עשרים ואחד. {ס}
לא אנשי מכמס, מאה ועשרים ושניים. {ס}
לב אנשי בית־אל והעיי, מאה עשרים ושלושה. {ס}
לג אנשי נבו אחר, חמישים ושניים. {ס}
לד בני, עילם אחר--אלף, מאתיים חמישים וארבעה. {ס}
לה בני חרים, שלוש מאות ועשרים. {ס}
לו בני ירחו, שלוש מאות ארבעים וחמישה. {ס}
לז בני־לוד חדיד ואונו, שבע מאות ועשרים ואחד. {ס}
לח בני סנאה--שלושת אלפים, תשע מאות ושלושים. {פ}
לט הכוהנים: בני ידעיה לבית ישוע, תשע מאות שבעים ושלושה. {ס}
מ בני אימר, אלף חמישים ושניים. {ס}
מא בני פשחור--אלף, מאתיים ארבעים ושבעה. {ס}
מב בני חרים, אלף שבעה עשר. {פ}
מג הלויים: בני־ישוע לקדמיאל לבני להודווה, שבעים וארבעה. {ס}
מד המשוררים--בני אסף, מאה ארבעים ושמונה. {ס}
מה השוערים, בני־שלום בני־אטר בני־טלמון בני־עקוב, בני חטיטא, בני שוביי--מאה, שלושים ושמונה. {ס}
מו הנתינים: בני־ציחא בני־חשופא, בני טבעות.
מז בני־קירוס בני־סיעא, בני פדון.
מח בני־לבנה בני־חגבא, בני שלמיי.
מט בני־חנן בני־גידל, בני־גחר.
נ בני־ראיה בני־רצין, בני נקודא.
נא בני־גזם בני־עוזא, בני פסח.
נב בני־ביסיי בני־מעונים, בני נפישסים.
נג בני־בקבוק בני־חקופא, בני חרחור. {ס}
נד בני־בצלית בני־מחידא, בני חרשא.
נה בני- {ר} ברקוס {ס} בני־סיסרא, {ס} בני־תמח. {ס}
נו בני {ר} נציח, {ס} בני חטיפא. {ס}
נז בני, עבדי שלמה: {ס} בני- {ר} סוטיי {ס} בני־סופרת, {ס} בני פרידא. {ס}
נח בני- {ר} יעלא {ס} בני־דרקון, {ס} בני גידל. {ס}
נט בני {ר} שפטיה {ס} בני־חטיל, {ס} בני פוכרת הצביים-- {ס} בני {ר} אמון.
ס כל־הנתינים--ובני, עבדי שלמה: שלוש מאות, תשעים ושניים. {פ}
סא ואלה, העולים מתל מלח תל חרשא, כרוב אדון, ואימר; ולא יכלו, להגיד בית־אבותם וזרעם--אם מישראל, הם.
סב בני־דליה בני־טובייה, בני נקודא--שש מאות, וארבעים ושניים. {ס}
סג ומן־הכוהנים, בני חוביה בני הקוץ: בני ברזלי, אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אישה, וייקרא, על־שמם.
סד אלה, ביקשו כתבם המתייחשים--ולא נמצא; ויגואלו, מן־הכהונה.
סה ויאמר התרשתא להם, אשר לא־יאכלו מקודש הקודשים--עד עמוד הכוהן, לאורים ותומים.
סו כל־הקהל, כאחד--ארבע ריבוא, אלפיים שלוש־מאות ושישים.
סז מלבד עבדיהם ואמהותיהם, אלה--שבעת אלפים, שלוש מאות שלושים ושבעה; ולהם, משוררים ומשוררות--מאתיים, וארבעים וחמישה. {ס}
סח גמלים, ארבע מאות שלושים וחמישה; {ס} חמורים--ששת אלפים, שבע מאות ועשרים.
סט ומקצת ראשי האבות, נתנו למלאכה--התרשתא נתן לאוצר, זהב דרכמונים אלף מזרקות חמישים, כותנות כוהנים, שלושים וחמש מאות.
ע ומראשי האבות, נתנו לאוצר המלאכה--זהב, דרכמונים שתי ריבות; וכסף, מנים אלפיים ומאתיים.
עא ואשר נתנו, שארית העם--זהב דרכמונים שתי ריבוא, וכסף מנים אלפיים; וכותנות כוהנים, שישים ושבעה. {פ}
עב ויישבו הכוהנים והלויים והשוערים והמשוררים ומן־העם והנתינים, וכל־ישראל--בעריהם; וייגע החודש השביעי, ובני ישראל בעריהם.
