תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
א ויהי כאשר נשמע לסנבלט וטובייה ולגשם הערבי וליתר אויבינו, כי בניתי את־החומה, ולא־נותר בה, פרץ--גם עד־העת ההיא, דלתות לא־העמדתי בשערים. ב וישלח סנבלט וגשם אליי לאמור, לכה וניוועדה יחדיו בכפירים בבקעת אונו; והמה, חושבים, לעשות לי, רעה. ג ואשלחה עליהם מלאכים, לאמור--מלאכה גדולה אני עושה, ולא אוכל לרדת; למה תשבת המלאכה כאשר ארפהא, וירדתי אליכם. ד וישלחו אליי כדבר הזה, ארבע פעמים; ואשיב אותם, כדבר הזה. {ס}
ה וישלח אליי סנבלט כדבר הזה, פעם חמישית--את־נערו; ואיגרת פתוחה, בידו. ו כתוב בה, בגויים נשמע וגשמו אומר, אתה והיהודים חושבים למרוד, על־כן אתה בונה החומה; ואתה, הווה להם למלך--כדברים, האלה. ז וגם־נביאים העמדת לקרוא עליך בירושלים לאמור, מלך ביהודה, ועתה יישמע למלך, כדברים האלה; ועתה לכה, וניוועצה יחדיו. {ס}
ח ואשלחה אליו, לאמור--לא נהיה כדברים האלה, אשר אתה אומר: כי מליבך, אתה בודם. ט כי כולם, מייראים אותנו לאמור, ירפו ידיהם מן־המלאכה, ולא תיעשה; ועתה, חזק את־ידיי. י ואני־באתי, בית שמעיה בן־דליה בן־מהיטבאל--והוא עצור; ויאמר ניוועד אל־בית האלוהים אל־תוך ההיכל, ונסגרה דלתות ההיכל--כי באים להורגך, ולילה באים להורגך. יא ואומרה, האיש כמוני יברח, ומי כמוני אשר־יבוא אל־ההיכל, וחי; לא, אבוא. יב ואכירה, והנה לא־אלוהים שלחו: כי הנבואה דיבר עליי, וטובייה וסנבלט שכרו. יג למען שכור הוא, למען־אירא ואעשה־כן וחטאתי; והיה להם לשם רע, למען יחרפוני. {פ}
יד זוכרה אלוהיי לטובייה ולסנבלט, כמעשיו אלה; וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים, אשר היו מייראים אותי. טו ותשלם, החומה, בעשרים וחמישה, לאלול--לחמישים ושניים, יום. {פ}
טז ויהי, כאשר שמעו כל־אויבינו, וייראו כל־הגויים אשר סביבותינו, וייפלו מאוד בעיניהם; ויידעו--כי מאת אלוהינו, נעשתה המלאכה הזאת. יז גם בימים ההם, מרבים חורי יהודה איגרותיהם, הולכות, על־טובייה; ואשר לטובייה, באות אליהם. יח כי־רבים ביהודה, בעלי שבועה לו--כי־חתן הוא, לשכניה בן־ארח; ויהוחנן בנו--לקח, את־בת־משולם בן ברכיה. יט גם טובותיו, היו אומרים לפניי, ודבריי, היו מוציאים לו; איגרות שלח טובייה, לייראני.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג