תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

יהושוע פרק יד

א ואלה אשר־נחלו בני־ישראל, בארץ כנען--אשר ניחלו אותם, אלעזר הכוהן ויהושוע בן־נון, וראשי אבות המטות, לבני ישראל.  ב בגורל, נחלתם, כאשר ציווה יהוה ביד־משה, לתשעת המטות וחצי המטה.  ג כי־נתן משה נחלת שני המטות, וחצי המטה, מעבר, לירדן; וללויים--לא־נתן נחלה, בתוכם.  ד כי־היו בני־יוסף שני מטות, מנשה ואפריים; ולא־נתנו חלק ללויים בארץ, כי אם־ערים לשבת, ומגרשיהם, למקניהם ולקניינם.  ה כאשר ציווה יהוה את־משה, כן עשו בני ישראל; ויחלקו, את־הארץ.  {פ}

ו וייגשו בני־יהודה אל־יהושוע, בגלגל, ויאמר אליו, כלב בן־יפונה הקניזי:  אתה ידעת את־הדבר אשר־דיבר יהוה אל־משה איש־האלוהים, על אודותיי ועל אודותיך--בקדש ברנע.  ז בן־ארבעים שנה אנוכי, בשלוח משה עבד־יהוה אותי מקדש ברנע--לרגל את־הארץ; ואשב אותו דבר, כאשר עם־לבבי.  ח ואחיי אשר עלו עימי, המסיו את־לב העם; ואנוכי מילאתי, אחרי יהוה אלוהיי.  ט ויישבע משה, ביום ההוא לאמור, אם־לא הארץ אשר דרכה רגלך בה, לך תהיה לנחלה ולבניך עד־עולם:  כי מילאת, אחרי יהוה אלוהיי.  י ועתה, הנה החיה יהוה אותי כאשר דיבר, זה ארבעים וחמש שנה מאז דיבר יהוה את־הדבר הזה אל־משה, אשר־הלך ישראל במדבר; ועתה הנה אנוכי היום, בן־חמש ושמונים שנה.  יא עודני היום חזק, כאשר ביום שלוח אותי משה--ככוחי אז, וככוחי עתה:  למלחמה, ולצאת ולבוא.  יב ועתה, תנה־לי את־ההר הזה, אשר־דיבר יהוה, ביום ההוא:  כי אתה־שמעת ביום ההוא כי־ענקים שם, וערים גדולות בצורות--אוליי יהוה אותי והורשתים, כאשר דיבר יהוה.  יג ויברכהו, יהושוע; וייתן את־חברון לכלב בן־יפונה, לנחלה.  יד על־כן הייתה־חברון לכלב בן־יפונה הקניזי, לנחלה, עד, היום הזה--יען, אשר מילא, אחרי, יהוה אלוהי ישראל.  טו ושם חברון לפנים קרית ארבע, האדם הגדול בענקים הוא; והארץ שקטה, ממלחמה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד