תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
יהושוע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
א ואלה אשר-נחלו בני-ישראל, בארץ כנען--אשר ניחלו אותם, אלעזר הכוהן ויהושוע בן-נון, וראשי אבות המטות, לבני ישראל. ב בגורל, נחלתם, כאשר ציווה יהוה ביד-משה, לתשעת המטות וחצי המטה. ג כי-נתן משה נחלת שני המטות, וחצי המטה, מעבר, לירדן; וללויים--לא-נתן נחלה, בתוכם. ד כי-היו בני-יוסף שני מטות, מנשה ואפריים; ולא-נתנו חלק ללויים בארץ, כי אם-ערים לשבת, ומגרשיהם, למקניהם ולקניינם. ה כאשר ציווה יהוה את-משה, כן עשו בני ישראל; ויחלקו, את-הארץ. {פ}
ו וייגשו בני-יהודה אל-יהושוע, בגלגל, ויאמר אליו, כלב בן-יפונה הקניזי: אתה ידעת את-הדבר אשר-דיבר יהוה אל-משה איש-האלוהים, על אודותיי ועל אודותיך--בקדש ברנע. ז בן-ארבעים שנה אנוכי, בשלוח משה עבד-יהוה אותי מקדש ברנע--לרגל את-הארץ; ואשב אותו דבר, כאשר עם-לבבי. ח ואחיי אשר עלו עימי, המסיו את-לב העם; ואנוכי מילאתי, אחרי יהוה אלוהיי. ט ויישבע משה, ביום ההוא לאמור, אם-לא הארץ אשר דרכה רגלך בה, לך תהיה לנחלה ולבניך עד-עולם: כי מילאת, אחרי יהוה אלוהיי. י ועתה, הנה החיה יהוה אותי כאשר דיבר, זה ארבעים וחמש שנה מאז דיבר יהוה את-הדבר הזה אל-משה, אשר-הלך ישראל במדבר; ועתה הנה אנוכי היום, בן-חמש ושמונים שנה. יא עודני היום חזק, כאשר ביום שלוח אותי משה--ככוחי אז, וככוחי עתה: למלחמה, ולצאת ולבוא. יב ועתה, תנה-לי את-ההר הזה, אשר-דיבר יהוה, ביום ההוא: כי אתה-שמעת ביום ההוא כי-ענקים שם, וערים גדולות בצורות--אוליי יהוה אותי והורשתים, כאשר דיבר יהוה. יג ויברכהו, יהושוע; וייתן את-חברון לכלב בן-יפונה, לנחלה. יד על-כן הייתה-חברון לכלב בן-יפונה הקניזי, לנחלה, עד, היום הזה--יען, אשר מילא, אחרי, יהוה אלוהי ישראל. טו ושם חברון לפנים קרית ארבע, האדם הגדול בענקים הוא; והארץ שקטה, ממלחמה. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
יהושוע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד