תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
יהושוע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
א ויהי כשמוע כל-מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה, וכל-מלכי הכנעני אשר על-הים, את אשר-הוביש יהוה את-מי הירדן מפני בני-ישראל, עד-עוברם; ויימס לבבם, ולא-היה בם עוד רוח, מפני, בני-ישראל. {פ}
ב בעת ההיא, אמר יהוה אל-יהושוע, עשה לך, חרבות צורים; ושוב מול את-בני-ישראל, שנית. ג ויעש-לו יהושוע, חרבות צורים; וימל את-בני ישראל, אל-גבעת הערלות. ד וזה הדבר, אשר-מל יהושוע: כל-העם היוצא ממצריים הזכרים כול אנשי המלחמה, מתו במדבר בדרך, בצאתם, ממצריים. ה כי-מולים היו, כל-העם היוצאים; וכל-העם היילודים במדבר בדרך, בצאתם ממצריים--לא-מלו. ו כי ארבעים שנה, הלכו בני-ישראל במדבר, עד-תום כל-הגוי אנשי המלחמה היוצאים ממצריים, אשר לא-שמעו בקול יהוה: אשר נשבע יהוה, להם, לבלתי הראותם את-הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו, ארץ זבת חלב ודבש. ז ואת-בניהם הקים תחתם, אותם מל יהושוע: כי-ערלים היו, כי לא-מלו אותם בדרך. ח ויהי כאשר-תמו כל-הגוי, להימול; ויישבו תחתם במחנה, עד חיותם. {פ}
ט ויאמר יהוה, אל-יהושוע, היום גלותי את-חרפת מצריים, מעליכם; ויקרא שם המקום ההוא, גלגל, עד, היום הזה. י ויחנו בני-ישראל, בגלגל; ויעשו את-הפסח בארבעה עשר יום לחודש, בערב--בערבות יריחו. יא ויאכלו מעבור הארץ, ממוחרת הפסח--מצות וקלוי: בעצם, היום הזה. יב וישבות המן ממוחרת, באוכלם מעבור הארץ, ולא-היה עוד לבני ישראל, מן; ויאכלו, מתבואת ארץ כנען, בשנה, ההיא. {ס}
יג ויהי, בהיות יהושוע ביריחו, ויישא עיניו וירא, והנה-איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו; וילך יהושוע אליו ויאמר לו, הלנו אתה אם-לצרינו. יד ויאמר לא, כי אני שר-צבא-יהוה--עתה באתי; וייפול יהושוע אל-פניו ארצה, וישתחו, ויאמר לו, מה אדוני מדבר אל-עבדו. טו ויאמר שר-צבא יהוה אל-יהושוע, של-נעלך מעל רגלך, כי המקום אשר אתה עומד עליו, קודש הוא; ויעש יהושוע, כן.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
יהושוע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד