תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

יהושוע פרק ה

א ויהי כשמוע כל־מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה, וכל־מלכי הכנעני אשר על־הים, את אשר־הוביש יהוה את־מי הירדן מפני בני־ישראל, עד־עוברם; ויימס לבבם, ולא־היה בם עוד רוח, מפני, בני־ישראל.  {פ}

ב בעת ההיא, אמר יהוה אל־יהושוע, עשה לך, חרבות צורים; ושוב מול את־בני־ישראל, שנית.  ג ויעש־לו יהושוע, חרבות צורים; וימל את־בני ישראל, אל־גבעת הערלות.  ד וזה הדבר, אשר־מל יהושוע:  כל־העם היוצא ממצריים הזכרים כול אנשי המלחמה, מתו במדבר בדרך, בצאתם, ממצריים.  ה כי־מולים היו, כל־העם היוצאים; וכל־העם היילודים במדבר בדרך, בצאתם ממצריים--לא־מלו.  ו כי ארבעים שנה, הלכו בני־ישראל במדבר, עד־תום כל־הגוי אנשי המלחמה היוצאים ממצריים, אשר לא־שמעו בקול יהוה:  אשר נשבע יהוה, להם, לבלתי הראותם את־הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו, ארץ זבת חלב ודבש.  ז ואת־בניהם הקים תחתם, אותם מל יהושוע:  כי־ערלים היו, כי לא־מלו אותם בדרך.  ח ויהי כאשר־תמו כל־הגוי, להימול; ויישבו תחתם במחנה, עד חיותם.  {פ}

ט ויאמר יהוה, אל־יהושוע, היום גלותי את־חרפת מצריים, מעליכם; ויקרא שם המקום ההוא, גלגל, עד, היום הזה.  י ויחנו בני־ישראל, בגלגל; ויעשו את־הפסח בארבעה עשר יום לחודש, בערב--בערבות יריחו.  יא ויאכלו מעבור הארץ, ממוחרת הפסח--מצות וקלוי:  בעצם, היום הזה.  יב וישבות המן ממוחרת, באוכלם מעבור הארץ, ולא־היה עוד לבני ישראל, מן; ויאכלו, מתבואת ארץ כנען, בשנה, ההיא.  {ס}

יג ויהי, בהיות יהושוע ביריחו, ויישא עיניו וירא, והנה־איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו; וילך יהושוע אליו ויאמר לו, הלנו אתה אם־לצרינו.  יד ויאמר לא, כי אני שר־צבא־יהוה--עתה באתי; וייפול יהושוע אל־פניו ארצה, וישתחו, ויאמר לו, מה אדוני מדבר אל־עבדו.  טו ויאמר שר־צבא יהוה אל־יהושוע, של־נעלך מעל רגלך, כי המקום אשר אתה עומד עליו, קודש הוא; ויעש יהושוע, כן.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד