תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

יהושוע פרק יח

א וייקהלו כל־עדת בני־ישראל, שילה, וישכינו שם, את־אוהל מועד; והארץ נכבשה, לפניהם.  ב וייוותרו בבני ישראל, אשר לא־חלקו את־נחלתם--שבעה, שבטים.  ג ויאמר יהושוע, אל־בני ישראל:  עד־אנה, אתם מתרפים, לבוא לרשת את־הארץ, אשר נתן לכם יהוה אלוהי אבותיכם.  ד הבו לכם שלושה אנשים, לשבט; ואשלחם, ויקומו ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה לפי נחלתם--ויבואו אליי.  ה והתחלקו אותה, לשבעה חלקים:  יהודה יעמוד על־גבולו, מנגב, ובית יוסף יעמדו על־גבולם, מצפון.  ו ואתם תכתבו את־הארץ, שבעה חלקים, והבאתם אליי, הנה; ויריתי לכם גורל פה, לפני יהוה אלוהינו.  ז כי אין־חלק ללויים בקרבכם, כי־כהונת יהוה נחלתו; וגד וראובן וחצי שבט המנשה לקחו נחלתם, מעבר לירדן מזרחה, אשר נתן להם, משה עבד יהוה.  ח ויקומו האנשים, וילכו; ויצו יהושוע את־ההולכים לכתוב את־הארץ לאמור, לכו והתהלכו בארץ וכתבו אותה ושובו אליי, ופה אשליך לכם גורל לפני יהוה, בשילה.  ט וילכו האנשים ויעברו בארץ, ויכתבוה לערים לשבעה חלקים על־ספר; ויבואו אל־יהושוע אל־המחנה, שילה.  י וישלך להם יהושוע גורל בשילה, לפני יהוה; ויחלק־שם יהושוע את־הארץ לבני ישראל, כמחלקותם.  {פ}

יא ויעל, גורל מטה בני־בנימין--למשפחותם; וייצא, גבול גורלם, בין בני יהודה, ובין בני יוסף.  יב ויהי להם הגבול לפאת צפונה, מן־הירדן; ועלה הגבול אל־כתף יריחו מצפון, ועלה בהר ימה, והיו תוצאותיו, מדברה בית אוון.  יג ועבר משם הגבול לוזה, אל־כתף לוזה נגבה--היא, בית־אל; וירד הגבול, עטרות אדר, על־ההר, אשר מנגב לבית־חורון תחתון.  יד ותאר הגבול ונסב לפאת־ים נגבה, מן־ההר אשר על־פני בית־חורון נגבה, והיו תוצאותיו אל־קרית־בעל היא קרית יערים, עיר בני יהודה; זאת, פאת־ים.  טו ופאת־נגבה, מקצה קרית יערים; ויצא הגבול, ימה, ויצא, אל־מעיין מי נפתוח.  טז וירד הגבול אל־קצה ההר, אשר על־פני גיא בן־הינום, אשר בעמק רפאים, צפונה; וירד גיא הינום אל־כתף היבוסי, נגבה, וירד, עין רוגל.  יז ותאר מצפון, ויצא עין שמש, ויצא אל־גלילות, אשר־נוכח מעלה אדומים; וירד, אבן בוהן בן־ראובן.  יח ועבר אל־כתף מול־הערבה, צפונה; וירד, הערבתה.  יט ועבר הגבול אל־כתף בית־חוגלה, צפונה, והיו תוצאות הגבול אל־לשון ים־המלח צפונה, אל־קצה הירדן נגבה; זה, גבול נגב.  כ והירדן יגבול־אותו, לפאת־קדמה:  זאת נחלת בני בנימין לגבולותיה, סביב--למשפחותם.  {פ}

כא והיו הערים, למטה בני בנימין--למשפחותיהם:  יריחו ובית־חוגלה, ועמק קציץ.  כב ובית הערבה וצמריים, ובית־אל.  כג והעווים והפרה, ועופרה.  כד וכפר העמונה והעופני, וגבע:  ערים שתים־עשרה, וחצריהן.  כה גבעון והרמה, ובארות.  כו והמצפה והכפירה, והמוצה.  כז ורקם וירפאל, ותראלה.  כח וצלע האלף והיבוסי היא ירושלים, גבעת קרית--ערים ארבע־עשרה, וחצריהן:  זאת נחלת בני־בנימין, למשפחותם.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד