תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
יהושוע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
א ויאמר יהוה אל־יהושוע, אל־תירא ואל־תיחת--קח עימך את כל־עם המלחמה, וקום עלה העיי; ראה נתתי בידך, את־מלך העיי ואת־עמו, ואת־עירו, ואת־ארצו. ב ועשית לעיי ולמלכה, כאשר עשית ליריחו ולמלכה--רק־שללה ובהמתה, תבוזו לכם; שים־לך אורב לעיר, מאחריה. ג ויקם יהושוע וכל־עם המלחמה, לעלות העיי; ויבחר יהושוע שלושים אלף איש, גיבורי החיל, וישלחם, לילה. ד ויצו אותם לאמור, ראו אתם אורבים לעיר מאחרי העיר--אל־תרחיקו מן־העיר, מאוד; והייתם כולכם, נכונים. ה ואני, וכל־העם אשר איתי, נקרב, אל־העיר; והיה, כי־ייצאו לקראתנו כאשר בראשונה, ונסנו, לפניהם. ו ויצאו אחרינו, עד התיקנו אותם מן־העיר--כי יאמרו, נסים לפנינו כאשר בראשונה; ונסנו, לפניהם. ז ואתם, תקומו מהאורב, והורשתם, את־העיר; ונתנה יהוה אלוהיכם, בידכם. ח והיה כתופשכם את־העיר, תציתו את־העיר באש--כדבר יהוה, תעשו; ראו, ציוויתי אתכם. ט וישלחם יהושוע, וילכו אל־המארב, ויישבו בין בית־אל ובין העיי, מים לעיי; וילן יהושוע בלילה ההוא, בתוך העם. י וישכם יהושוע בבוקר, ויפקוד את־העם; ויעל הוא וזקני ישראל, לפני העם--העיי. יא וכל־העם המלחמה אשר איתו, עלו וייגשו, ויבואו, נגד העיר; ויחנו מצפון לעיי, והגיא ביניו ובין־העיי. יב וייקח, כחמשת אלפים איש; וישם אותם אורב, בין בית־אל ובין העיי--מים לעיר. יג וישימו העם את־כל־המחנה, אשר מצפון לעיר, ואת־עקבו, מים לעיר; וילך יהושוע בלילה ההוא, בתוך העמק. יד ויהי כראות מלך־העיי, וימהרו וישכימו וייצאו אנשי־העיר לקראת־ישראל למלחמה הוא וכל־עמו למועד--לפני הערבה; והוא לא ידע, כי־אורב לו מאחרי העיר. טו ויינגעו יהושוע וכל־ישראל, לפניהם; וינוסו, דרך המדבר. טז וייזעקו, כל־העם אשר בעיי, לרדוף, אחריהם; וירדפו אחרי יהושוע, ויינתקו מן־העיר. יז ולא־נשאר איש, בעיי ובית אל, אשר לא־יצאו, אחרי ישראל; ויעזבו את־העיר פתוחה, וירדפו אחרי ישראל. {פ}
יח ויאמר יהוה אל־יהושוע, נטה בכידון אשר־בידך אל־העיי--כי בידך, אתננה; ויט יהושוע בכידון אשר־בידו, אל־העיר. יט והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו, כנטות ידו, ויבואו העיר, וילכדוה; וימהרו, ויציתו את־העיר באש. כ ויפנו אנשי העיי אחריהם ויראו, והנה עלה עשן העיר השמיימה, ולא־היה בהם ידיים לנוס, הנה והנה; והעם הנס המדבר, נהפך אל־הרודף. כא ויהושוע וכל־ישראל ראו, כי־לכד האורב את־העיר, וכי עלה, עשן העיר; וישובו, ויכו את־אנשי העיי. כב ואלה יצאו מן־העיר, לקראתם, ויהיו לישראל בתווך, אלה מזה ואלה מזה; ויכו אותם, עד־בלתי השאיר־לו שריד ופליט. כג ואת־מלך העיי, תפשו חי; ויקריבו אותו, אל־יהושוע. כד ויהי ככלות ישראל להרוג את־כל־יושבי העיי בשדה, במדבר אשר רדפום בו, וייפלו כולם לפי־חרב, עד־תומם; וישובו כל־ישראל העיי, ויכו אותה לפי־חרב. כה ויהי כל־הנופלים ביום ההוא, מאיש ועד־אישה--שנים עשר, אלף: כול, אנשי העיי. כו ויהושוע לא־השיב ידו, אשר נטה בכידון, עד אשר החרים, את כל־יושבי העיי. כז רק הבהמה, ושלל העיר ההיא, בזזו להם, ישראל--כדבר יהוה, אשר ציווה את־יהושוע. כח וישרוף יהושוע, את־העיי; וישימהא תל־עולם שממה, עד היום הזה. כט ואת־מלך העיי תלה על־העץ, עד־עת הערב; וכבוא השמש ציווה יהושוע ויורידו את־נבלתו מן־העץ, וישליכו אותה אל־פתח שער העיר, ויקימו עליו גל־אבנים גדול, עד היום הזה. {פ}
ל אז יבנה יהושוע מזבח, ליהוה אלוהי ישראל, בהר, עיבל. לא כאשר ציווה משה עבד־יהוה את־בני ישראל, ככתוב בספר תורת משה--מזבח אבנים שלמות, אשר לא־הניף עליהן ברזל; ויעלו עליו עולות ליהוה, ויזבחו שלמים. לב ויכתוב־שם, על־האבנים--את, משנה תורת משה, אשר כתב, לפני בני ישראל. לג וכל־ישראל וזקניו ושוטרים ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון נגד הכוהנים הלויים נושאי ארון ברית־יהוה, כגר כאזרח--חצייו אל־מול הר־גריזים, והחצייו אל־מול הר־עיבל: כאשר ציווה משה עבד־יהוה, לברך את־העם ישראל--בראשונה. לד ואחרי־כן, קרא את־כל־דברי התורה, הברכה, והקללה--ככל־הכתוב, בספר התורה. לה לא־היה דבר, מכול אשר־ציווה משה--אשר לא־קרא יהושוע, נגד כל־קהל ישראל והנשים והטף, והגר, ההולך בקרבם.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
יהושוע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד