תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יהושוע פרק כב

א אז יקרא יהושוע, לראובני ולגדי, ולחצי, מטה מנשה.  ב ויאמר אליהם--אתם שמרתם, את כל־אשר ציווה אתכם משה עבד יהוה; ותשמעו בקולי, לכול אשר־ציוויתי אתכם.  ג לא־עזבתם את־אחיכם, זה ימים רבים, עד, היום הזה; ושמרתם--את־משמרת, מצות יהוה אלוהיכם.  ד ועתה, הניח יהוה אלוהיכם לאחיכם, כאשר, דיבר להם; ועתה פנו ולכו לכם לאוהליכם, אל־ארץ אחוזתכם, אשר נתן לכם משה עבד יהוה, בעבר הירדן.  ה רק שמרו מאוד, לעשות את־המצוה ואת־התורה אשר ציווה אתכם משה עבד־יהוה, לאהבה את־יהוה אלוהיכם וללכת בכל־דרכיו ולשמור מצוותיו, ולדובקה־בו; ולעובדו, בכל־לבבכם ובכל־נפשכם.  ו ויברכם, יהושוע; וישלחם, וילכו אל־אוהליהם.  {פ}

ז ולחצי שבט המנשה, נתן משה בבשן, ולחצייו נתן יהושוע עם־אחיהם, בעבר הירדן ימה; וגם כי שילחם יהושוע, אל־אוהליהם--ויברכם.  ח ויאמר אליהם לאמור, בנכסים רבים שובו אל־אוהליכם ובמקנה רב־מאוד, בכסף ובזהב ובנחושת ובברזל ובשלמות, הרבה מאוד; חלקו שלל־אויביכם, עם־אחיכם.  {פ}

ט וישובו וילכו בני־ראובן ובני־גד וחצי שבט המנשה, מאת בני ישראל, משילה, אשר בארץ־כנען--ללכת אל־ארץ הגלעד, אל־ארץ אחוזתם אשר נאחזו־בה, על־פי יהוה, ביד־משה.  י ויבואו אל־גלילות הירדן, אשר בארץ כנען; ויבנו בני־ראובן ובני־גד וחצי שבט המנשה שם מזבח, על־הירדן--מזבח גדול, למראה.  יא וישמעו בני־ישראל, לאמור:  הנה בנו בני־ראובן ובני־גד וחצי שבט המנשה את־המזבח, אל־מול ארץ כנען--אל־גלילות הירדן, אל־עבר בני ישראל.  יב וישמעו, בני ישראל; וייקהלו כל־עדת בני־ישראל, שילה, לעלות עליהם, לצבא.  {פ}

יג וישלחו בני־ישראל אל־בני־ראובן ואל־בני־גד, ואל־חצי שבט־מנשה--אל־ארץ הגלעד:  את־פינחס, בן־אלעזר הכוהן.  יד ועשרה נשיאים, עימו--נשיא אחד נשיא אחד לבית אב, לכול מטות ישראל; ואיש ראש בית־אבותם המה, לאלפי ישראל.  טו ויבואו אל־בני־ראובן ואל־בני־גד, ואל־חצי שבט־מנשה--אל־ארץ הגלעד; וידברו איתם, לאמור.  טז כה אמרו כול עדת יהוה, מה־המעל הזה אשר מעלתם באלוהי ישראל, לשוב היום, מאחרי יהוה--בבנותכם לכם מזבח, למרודכם היום ביהוה.  יז המעט־לנו, את־עוון פעור, אשר לא־היטהרנו ממנו, עד היום הזה; ויהי הנגף, בעדת יהוה.  יח ואתם תשובו היום, מאחרי יהוה; והיה, אתם תמרדו היום ביהוה, ומחר, אל־כל־עדת ישראל יקצוף.  יט ואך אם־טמאה ארץ אחוזתכם, עברו לכם אל־ארץ אחוזת יהוה אשר שכן־שם משכן יהוה, והיאחזו, בתוכנו; וביהוה אל־תמרודו, ואותנו אל־תמרודו, בבנותכם לכם מזבח, מבלעדי מזבח יהוה אלוהינו.  כ הלוא עכן בן־זרח, מעל מעל בחרם, ועל־כל־עדת ישראל, היה קצף:  והוא איש אחד, לא גווע בעוונו.  {ס}

כא ויענו בני־ראובן ובני־גד, וחצי שבט המנשה; וידברו, את־ראשי אלפי ישראל.  כב אל אלוהים יהוה אל אלוהים יהוה, הוא יודע, וישראל, הוא יידע:  אם־במרד ואם־במעל ביהוה, אל־תושיענו היום הזה.  כג לבנות לנו מזבח, לשוב מאחרי יהוה; ואם־להעלות עליו עולה ומנחה, ואם־לעשות עליו זבחי שלמים--יהוה, הוא יבקש.  כד ואם־לא מדאגה מדבר, עשינו את־זאת לאמור:  מחר, יאמרו בניכם לבנינו לאמור, מה־לכם, וליהוה אלוהי ישראל.  כה וגבול נתן־יהוה בינינו וביניכם בני־ראובן ובני־גד, את־הירדן--אין־לכם חלק, ביהוה; והשביתו בניכם את־בנינו, לבלתי ירוא את־יהוה.  כו ונאמר--נעשה־נא לנו, לבנות את־המזבח:  לא לעולה, ולא לזבח.  כז כי עד הוא בינינו וביניכם, ובין דורותינו אחרינו, לעבוד את־עבודת יהוה לפניו, בעולותינו ובזבחינו ובשלמינו:  ולא־יאמרו בניכם מחר לבנינו, אין־לכם חלק ביהוה.  כח ונאמר--והיה כי־יאמרו אלינו ואל־דורותינו, מחר; ואמרנו ראו את־תבנית מזבח יהוה אשר־עשו אבותינו, לא לעולה ולא לזבח--כי־עד הוא, בינינו וביניכם.  כט חלילה לנו ממנו למרוד ביהוה, ולשוב היום מאחרי יהוה, לבנות מזבח, לעולה למנחה ולזבח--מלבד, מזבח יהוה אלוהינו, אשר, לפני משכנו.  {פ}

ל וישמע פינחס הכוהן, ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר איתו, את־הדברים, אשר דיברו בני־ראובן ובני־גד ובני מנשה; וייטב, בעיניהם.  לא ויאמר פינחס בן־אלעזר הכוהן אל־בני־ראובן ואל־בני־גד ואל־בני מנשה, היום ידענו כי־בתוכנו יהוה, אשר לא־מעלתם ביהוה, המעל הזה; אז, הצלתם את־בני ישראל--מיד יהוה.  לב וישב פינחס בן־אלעזר הכוהן והנשיאים מאת בני־ראובן ומאת בני־גד מארץ הגלעד, אל־ארץ כנען--אל־בני ישראל; וישיבו אותם, דבר.  לג וייטב הדבר, בעיני בני ישראל, ויברכו אלוהים, בני ישראל; ולא אמרו, לעלות עליהם לצבא, לשחת את־הארץ, אשר בני־ראובן ובני־גד יושבים בה.  לד ויקראו בני־ראובן ובני־גד, למזבח:  כי עד הוא בינותינו, כי יהוה האלוהים.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד