תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

יהושוע פרק כא

א וייגשו, ראשי אבות הלויים, אל־אלעזר הכוהן, ואל־יהושוע בן־נון; ואל־ראשי אבות המטות, לבני ישראל.  ב וידברו אליהם בשילה, בארץ כנען לאמור, יהוה ציווה ביד־משה, לתת־לנו ערים לשבת; ומגרשיהן, לבהמתנו.  {פ}

ג וייתנו בני־ישראל ללויים מנחלתם, אל־פי יהוה, את־הערים האלה, ואת־מגרשיהן.  ד וייצא הגורל, למשפחות הקהתי; ויהי לבני אהרון הכוהן מן־הלויים, ממטה יהודה וממטה השמעוני וממטה בנימין בגורל--ערים, שלוש עשרה.  {ס}

ה ולבני קהת הנותרים, ממשפחות מטה־אפריים וממטה־דן ומחצי מטה מנשה בגורל--ערים עשר.  {ס}

ו ולבני גרשון, ממשפחות מטה־יששכר וממטה־אשר וממטה נפתלי ומחצי מטה מנשה בבשן בגורל--ערים, שלוש עשרה.  {ס}

ז לבני מררי למשפחותם, ממטה ראובן וממטה־גד וממטה זבולון--ערים, שתים עשרה.  {ס}

ח וייתנו בני־ישראל ללויים, את־הערים האלה ואת־מגרשיהן, כאשר ציווה יהוה ביד־משה, בגורל.  {פ}

ט וייתנו, ממטה בני יהודה, וממטה, בני שמעון--את הערים האלה, אשר־יקרא אתהן בשם.  י ויהי לבני אהרון, ממשפחות הקהתי מבני לוי:  כי להם היה הגורל, ראשונה.  יא וייתנו להם את־קרית ארבע אבי הענוק, היא חברון--בהר יהודה; ואת־מגרשיה, סביבותיה.  יב ואת־שדה העיר, ואת־חצריה, נתנו לכלב בן־יפונה, באחוזתו.  {ס}

יג ולבני אהרון הכוהן, נתנו את־עיר מקלט הרוצח--את־חברון, ואת־מגרשיה; ואת־לבנה, ואת־מגרשיה.  יד ואת־יתיר, ואת־מגרשיה, ואת־אשתמוע, ואת־מגרשיה.  טו ואת־חולון, ואת־מגרשיה, ואת־דביר, ואת־מגרשיה.  טז ואת־עין ואת־מגרשיה, ואת־יוטה ואת־מגרשיה, את־בית שמש, ואת־מגרשיה:  ערים תשע--מאת, שני השבטים האלה.  {ס}

יז וממטה בנימין, את־גבעון ואת־מגרשיה, את־גבע, ואת־מגרשיה.  יח את־ענתות, ואת־מגרשיה, ואת־עלמון, ואת־מגרשיה:  ערים, ארבע.  יט כל־ערי בני־אהרון, הכוהנים--שלוש־עשרה ערים, ומגרשיהן.  {ס}

כ ולמשפחות בני־קהת הלויים, הנותרים מבני קהת; ויהי ערי גורלם, ממטה אפריים.  כא וייתנו להם את־עיר מקלט הרוצח, את־שכם ואת־מגרשיה--בהר אפריים; ואת־גזר, ואת־מגרשיה.  כב ואת־קבציים, ואת־מגרשיה, ואת־בית חורון, ואת־מגרשיה:  ערים, ארבע.  {ס}

כג וממטה־דן--את־אלתקא, ואת־מגרשיה; את־גיבתון, ואת־מגרשיה.  כד את־איילון, ואת־מגרשיה, את־גת־רימון, ואת־מגרשיה:  ערים, ארבע.  כה וממחצית, מטה מנשה--את־תענך ואת־מגרשיה, ואת־גת רימון ואת־מגרשיה:  ערים, שתיים.  כו כל־ערים עשר, ומגרשיהן, למשפחות בני־קהת, הנותרים.  {ס}

כז ולבני גרשון, ממשפחות הלויים--מחצי מטה מנשה את־עיר מקלט הרוצח, את־גולן בבשן ואת־מגרשיה ואת־בעשתרה ואת־מגרשיה:  ערים, שתיים.  {ס}

כח וממטה יששכר, את־קשיון ואת־מגרשיה; את־דברת, ואת־מגרשיה.  כט את־ירמות, ואת־מגרשיה, את־עין גנים, ואת־מגרשיה:  ערים, ארבע.  {ס}

ל וממטה אשר, את־משאל ואת־מגרשיה; את־עבדון, ואת־מגרשיה.  לא את־חלקת, ואת־מגרשיה, ואת־רחוב, ואת־מגרשיה:  ערים, ארבע.  {ס}

לב וממטה נפתלי את־עיר מקלט הרוצח, את־קדש בגליל ואת־מגרשיה ואת־חמות דאר ואת־מגרשיה, ואת־קרתן, ואת־מגרשיה:  ערים, שלוש.  לג כל־ערי הגרשוני, למשפחותם--שלוש־עשרה עיר, ומגרשיהן.  {ס}

לד ולמשפחות בני־מררי, הלויים הנותרים--מאת מטה זבולון, את־יוקנעם ואת־מגרשיה; את־קרתה, ואת־מגרשיה.  לה את־דמנה, ואת־מגרשיה, את־נהלל, ואת־מגרשיה:  ערים, ארבע.  {ס}

לו וממטה־גד, את־עיר מקלט הרוצח, את־רמות בגלעד, ואת־מגרשיה; ואת־מחניים, ואת־מגרשיה.  לז את־חשבון, ואת־מגרשיה, את־יעזר, ואת־מגרשיה:  כל־ערים, ארבע.  לח כל־הערים לבני מררי, למשפחותם, הנותרים, ממשפחות הלויים; ויהי, גורלם--ערים, שתים עשרה.  לט כול ערי הלויים, בתוך אחוזת בני־ישראל--ערים ארבעים ושמונה, ומגרשיהן.  מ תהיינה, הערים האלה--עיר עיר, ומגרשיה סביבותיה:  כן, לכל־הערים האלה.  {ס}

מא וייתן יהוה, לישראל, את־כל־הארץ, אשר נשבע לתת לאבותם; ויירשוה, ויישבו בה.  מב וינח יהוה להם מסביב, ככול אשר־נשבע לאבותם; ולא־עמד איש בפניהם, מכל־אויביהם--את כל־אויביהם, נתן יהוה בידם.  מג לא־נפל דבר--מכול הדבר הטוב, אשר־דיבר יהוה אל־בית ישראל:  הכול, בא.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד