תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
יהושוע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
א ויהי, כשמוע יבין מלך־חצור; וישלח, אל־יובב מלך מדון, ואל־מלך שמרון, ואל־מלך אכשף. ב ואל־המלכים אשר מצפון, בהר ובערבה נגב כינרות--ובשפילה; ובנפות דור, מים. ג הכנעני ממזרח ומים, והאמורי והחיתי והפריזי והיבוסי בהר; והחיווי תחת חרמון, בארץ המצפה. ד וייצאו הם, וכל־מחניהם עימם--עם־רב, כחול אשר על־שפת־הים לרוב; וסוס ורכב, רב־מאוד. ה וייוועדו, כול המלכים האלה; ויבואו ויחנו יחדיו, אל־מי מרום, להילחם, עם־ישראל. {פ}
ו ויאמר יהוה אל־יהושוע, אל־תירא מפניהם--כי־מחר כעת הזאת אנוכי נותן את־כולם חללים, לפני ישראל; את־סוסיהם תעקר, ואת־מרכבותיהם תשרוף באש. ז ויבוא יהושוע וכל־עם המלחמה עימו עליהם, על־מי מרום--פתאום; וייפלו, בהם. ח וייתנם יהוה ביד־ישראל, ויכום, וירדפום עד־צידון רבה ועד משרפות מים, ועד־בקעת מצפה מזרחה; ויכום, עד־בלתי השאיר־להם שריד. ט ויעש להם יהושוע, כאשר אמר־לו יהוה: את־סוסיהם עיקר, ואת־מרכבותיהם שרף באש. {ס}
י וישב יהושוע בעת ההיא, וילכוד את־חצור, ואת־מלכה, הכה בחרב: כי־חצור לפנים--היא, ראש כל־הממלכות האלה. יא ויכו את־כל־הנפש אשר־בה לפי־חרב, החרם--לא נותר, כל־נשמה; ואת־חצור, שרף באש. יב ואת־כל־ערי המלכים־האלה ואת־כל־מלכיהם לכד יהושוע, ויכם לפי־חרב--החרים אותם: כאשר ציווה, משה עבד יהוה. יג רק כל־הערים, העומדות על־תילם--לא שרפם, ישראל: זולתי את־חצור לבדה, שרף יהושוע. יד וכול שלל הערים האלה, והבהמה, בזזו להם, בני ישראל: רק את־כל־האדם הכו לפי־חרב, עד־השמידם אותם--לא השאירו, כל־נשמה. טו כאשר ציווה יהוה את־משה עבדו, כן־ציווה משה את־יהושוע; וכן, עשה יהושוע--לא־הסיר דבר, מכול אשר־ציווה יהוה את־משה. טז וייקח יהושוע את־כל־הארץ הזאת, ההר ואת־כל־הנגב ואת כל־ארץ הגושן, ואת־השפילה, ואת־הערבה; ואת־הר ישראל, ושפילתו. יז מן־ההר החלק, העולה שעיר, ועד־בעל גד בבקעת הלבנון, תחת הר־חרמון; ואת כל־מלכיהם לכד, ויכם וימיתם. יח ימים רבים, עשה יהושוע את־כל־המלכים האלה--מלחמה. יט לא־הייתה עיר, אשר השלימה אל־בני ישראל, בלתי החיווי, יושבי גבעון: את־הכול, לקחו במלחמה. כ כי מאת יהוה הייתה לחזק את־ליבם לקראת המלחמה את־ישראל, למען החרימם, לבלתי היות־להם, תחינה: כי למען השמידם, כאשר ציווה יהוה את־משה. {ס}
כא ויבוא יהושוע בעת ההיא, ויכרת את־הענקים מן־ההר מן־חברון מן־דביר מן־ענב, ומכול הר יהודה, ומכול הר ישראל: עם־עריהם, החרימם יהושוע. כב לא־נותר ענקים, בארץ בני ישראל: רק, בעזה בגת ובאשדוד--נשארו. כג וייקח יהושוע את־כל־הארץ, ככול אשר דיבר יהוה אל־משה, וייתנה יהושוע לנחלה לישראל כמחלקותם, לשבטיהם; והארץ שקטה, ממלחמה. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
יהושוע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד