תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יהושוע פרק כד

א ויאסוף יהושוע את־כל־שבטי ישראל, שכמה; ויקרא לזקני ישראל ולראשיו, ולשופטיו ולשוטריו, ויתייצבו, לפני האלוהים.  ב ויאמר יהושוע אל־כל־העם, כה־אמר יהוה אלוהי ישראל, בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם, תרח אבי אברהם ואבי נחור; ויעבדו, אלוהים אחרים.  ג ואקח את־אביכם את־אברהם, מעבר הנהר, ואולך אותו, בכל־ארץ כנען; וארבה, את־זרעו, ואתן־לו, את־יצחק.  ד ואתן ליצחק, את־יעקוב ואת־עשיו; ואתן לעשיו את־הר שעיר, לרשת אותו, ויעקוב ובניו, ירדו מצריים.  ה ואשלח את־משה ואת־אהרון, ואגוף את־מצריים, כאשר עשיתי, בקרבו; ואחר, הוצאתי אתכם.  ו ואוציא את־אבותיכם ממצריים, ותבואו הימה; וירדפו מצריים אחרי אבותיכם, ברכב ובפרשים--ים־סוף.  ז ויצעקו אל־יהוה, וישם מאפל ביניכם ובין המצרים ויבא עליו את־הים ויכסהו, ותראינה עיניכם, את אשר־עשיתי במצריים; ותשבו במדבר, ימים רבים.  ח ואביא אתכם, אל־ארץ האמורי היושב בעבר הירדן, ויילחמו, איתכם; ואתן אותם בידכם ותירשו את־ארצם, ואשמידם מפניכם.  ט ויקם בלק בן־ציפור מלך מואב, ויילחם בישראל; וישלח, ויקרא לבלעם בן־בעור--לקלל אתכם.  י ולא אביתי, לשמוע לבלעם; ויברך ברוך אתכם, ואציל אתכם מידו.  יא ותעברו את־הירדן, ותבואו אל־יריחו, ויילחמו בכם בעלי־יריחו האמורי והפריזי והכנעני והחיתי והגרגשי, החיווי והיבוסי; ואתן אותם, בידכם.  יב ואשלח לפניכם, את־הצרעה, ותגרש אותם מפניכם, שני מלכי האמורי:  לא בחרבך, ולא בקשתך.  יג ואתן לכם ארץ אשר לא־יגעת בה, וערים אשר לא־בניתם, ותשבו, בהם; כרמים וזיתים אשר לא־נטעתם, אתם אוכלים.  יד ועתה יראו את־יהוה, ועבדו אותו--בתמים ובאמת; והסירו את־אלוהים, אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצריים, ועבדו, את־יהוה.  טו ואם רע בעיניכם לעבוד את־יהוה, בחרו לכם היום את־מי תעבודון--אם את־אלוהים אשר־עבדו אבותיכם אשר מעבר הנהר, ואם את־אלוהי האמורי אשר אתם יושבים בארצם; ואנוכי וביתי, נעבוד את־יהוה.  {פ}

טז ויען העם, ויאמר, חלילה לנו, מעזוב את־יהוה--לעבוד, אלוהים אחרים.  יז כי יהוה אלוהינו, הוא המעלה אותנו ואת־אבותינו מארץ מצריים מבית עבדים; ואשר עשה לעינינו, את־האותות הגדולות האלה, וישמרנו בכל־הדרך אשר הלכנו בה, ובכול העמים אשר עברנו בקרבם.  יח ויגרש יהוה את־כל־העמים, ואת־האמורי יושב הארץ--מפנינו; גם־אנחנו נעבוד את־יהוה, כי־הוא אלוהינו.  יט ויאמר יהושוע אל־העם, לא תוכלו לעבוד את־יהוה--כי־אלוהים קדושים, הוא:  אל־קנוא הוא, לא־יישא לפשעכם ולחטאותיכם.  כ כי תעזבו את־יהוה, ועבדתם אלוהי נכר; ושב והרע לכם וכילה אתכם, אחרי אשר־היטיב לכם.  כא ויאמר העם, אל־יהושוע:  לא, כי את־יהוה נעבוד.  כב ויאמר יהושוע אל־העם, עדים אתם בכם, כי־אתם בחרתם לכם את־יהוה, לעבוד אותו; ויאמרו, עדים.  כג ועתה, הסירו את־אלוהי הנכר אשר בקרבכם; והטו, את־לבבכם, אל־יהוה, אלוהי ישראל.  כד ויאמרו העם, אל־יהושוע:  את־יהוה אלוהינו נעבוד, ובקולו נשמע.  כה ויכרות יהושוע ברית לעם, ביום ההוא; וישם לו חוק ומשפט, בשכם.  כו ויכתוב יהושוע את־הדברים האלה, בספר תורת אלוהים; וייקח, אבן גדולה, ויקימהא שם, תחת האלה אשר במקדש יהוה.  {פ}

כז ויאמר יהושוע אל־כל־העם, הנה האבן הזאת תהיה־בנו לעדה--כי־היא שמעה את כל־אמרי יהוה, אשר דיבר עימנו; והייתה בכם לעדה, פן־תכחשון באלוהיכם.  כח וישלח יהושוע את־העם, איש לנחלתו.  {פ}

כט ויהי, אחרי הדברים האלה, וימת יהושוע בן־נון, עבד יהוה--בן־מאה ועשר, שנים.  ל ויקברו אותו בגבול נחלתו, בתמנת־סרח אשר בהר־אפריים, מצפון, להר־געש.  לא ויעבוד ישראל את־יהוה, כול ימי יהושוע; וכול ימי הזקנים, אשר האריכו ימים אחרי יהושוע, ואשר ידעו את כל־מעשה יהוה, אשר עשה לישראל.  לב ואת־עצמות יוסף אשר־העלו בני־ישראל ממצריים, קברו בשכם, בחלקת השדה אשר קנה יעקוב מאת בני־חמור אבי־שכם, במאה קשיטה; ויהיו לבני־יוסף, לנחלה.  לג ואלעזר בן־אהרון, מת; ויקברו אותו, בגבעת פינחס בנו, אשר ניתן־לו, בהר אפריים.  {ש}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד