תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

יהושוע פרק ט

א ויהי כשמוע כל־המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפילה, ובכול חוף הים הגדול, אל־מול, הלבנון--החיתי, והאמורי, הכנעני הפריזי, החיווי והיבוסי.  ב ויתקבצו יחדיו, להילחם עם־יהושוע ועם־ישראל--פה, אחד.  {פ}

ג ויושבי גבעון שמעו, את אשר עשה יהושוע ליריחו--ולעיי.  ד ויעשו גם־המה בעורמה, וילכו ויצטיירו; ויקחו שקים בלים, לחמוריהם, ונאדות יין בלים, ומבוקעים ומצוררים.  ה ונעלות בלות ומטולאות ברגליהם, ושלמות בלות עליהם; וכול לחם צידם, יבש היה ניקודים.  ו וילכו אל־יהושוע אל־המחנה, הגלגל; ויאמרו אליו ואל־איש ישראל, מארץ רחוקה באנו, ועתה, כרתו־לנו ברית.  ז ויאמר איש־ישראל, אל־החיווי:  אוליי, בקרבי אתה יושב, ואיך, אכרות־לך ברית.  ח ויאמרו אל־יהושוע, עבדיך אנחנו; ויאמר אליהם יהושוע מי אתם, ומאיין תבואו.  ט ויאמרו אליו, מארץ רחוקה מאוד באו עבדיך, לשם, יהוה אלוהיך:  כי־שמענו שומעו, ואת כל־אשר עשה במצריים.  י ואת כל־אשר עשה, לשני מלכי האמורי, אשר, בעבר הירדן--לסיחון מלך חשבון, ולעוג מלך־הבשן אשר בעשתרות.  יא ויאמרו אלינו זקנינו וכל־יושבי ארצנו לאמור, קחו בידכם צידה לדרך, ולכו, לקראתם; ואמרתם אליהם עבדיכם אנחנו, ועתה כרתו־לנו ברית.  יב זה לחמנו, חם הצטיידנו אותו מבתינו, ביום צאתנו, ללכת אליכם; ועתה הנה יבש, והיה ניקודים.  יג ואלה נאדות היין אשר מילאנו חדשים, והנה התבקעו; ואלה שלמותינו, ונעלינו, בלו, מרוב הדרך מאוד.  יד ויקחו האנשים, מצידם; ואת־פי יהוה, לא שאלו.  טו ויעש להם יהושוע שלום, ויכרות להם ברית לחייותם; ויישבעו להם, נשיאי העדה.  טז ויהי, מקצה שלושת ימים, אחרי, אשר־כרתו להם ברית; וישמעו, כי־קרובים הם אליו, ובקרבו, הם יושבים.  יז ויסעו בני־ישראל, ויבואו אל־עריהם--ביום השלישי; ועריהם גבעון והכפירה, ובארות וקרית יערים.  יח ולא הכום, בני ישראל, כי־נשבעו להם נשיאי העדה, ביהוה אלוהי ישראל; ויילונו כל־העדה, על־הנשיאים.  יט ויאמרו כל־הנשיאים, אל־כל־העדה, אנחנו נשבענו להם, ביהוה אלוהי ישראל; ועתה, לא נוכל לנגוע בהם.  כ זאת נעשה להם, והחיה אותם; ולא־יהיה עלינו קצף, על־השבועה אשר־נשבענו להם.  כא ויאמרו אליהם הנשיאים, יחיו; ויהיו חוטבי עצים ושואבי־מים, לכל־העדה, כאשר דיברו להם, הנשיאים.  כב ויקרא להם יהושוע, וידבר אליהם לאמור:  למה רימיתם אותנו לאמור, רחוקים אנחנו מכם מאוד, ואתם, בקרבנו יושבים.  כג ועתה, ארורים אתם; ולא־ייכרת מכם עבד, וחוטבי עצים ושואבי־מים--לבית אלוהיי.  כד ויענו את־יהושוע ויאמרו, כי הוגד הוגד לעבדיך את אשר ציווה יהוה אלוהיך את־משה עבדו, לתת לכם את־כל־הארץ, ולהשמיד את־כל־יושבי הארץ מפניכם; ונירא מאוד לנפשותינו מפניכם, ונעשה את־הדבר הזה.  כה ועתה, הננו בידך:  כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו, עשה.  כו ויעש להם, כן; ויצל אותם מיד בני־ישראל, ולא הרגום.  כז וייתנם יהושוע ביום ההוא, חוטבי עצים ושואבי מים--לעדה; ולמזבח יהוה עד־היום הזה, אל־המקום אשר יבחר.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד