תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

יהושוע פרק יג

א ויהושוע זקן, בא בימים; ויאמר יהוה אליו, אתה זקנת באת בימים, והארץ נשארה הרבה־מאוד, לרשתה.  ב זאת הארץ, הנשארת:  כל־גלילות הפלשתים, וכל־הגשורי.  ג מן־השיחור אשר על־פני מצריים, ועד גבול עקרון צפונה--לכנעני, תיחשב; חמשת סרני פלשתים, העזתי והאשדודי האשקלוני הגיתי, והעקרוני, והעווים.  ד מתימן כל־ארץ הכנעני, ומערה אשר לצידונים--עד־אפקה:  עד, גבול האמורי.  ה והארץ הגבלי, וכל־הלבנון מזרח השמש, מבעל גד, תחת הר־חרמון--עד, לבוא חמת.  ו כל־יושבי ההר מן־הלבנון עד־משרפות מים, כל־צידונים--אנוכי אורישם, מפני בני ישראל:  רק הפילהא לישראל, בנחלה, כאשר, ציוויתיך.  ז ועתה, חלק את־הארץ הזאת בנחלה--לתשעת השבטים; וחצי, השבט המנשה.  ח עימו, הראובני והגדי, לקחו, נחלתם--אשר נתן להם משה, בעבר הירדן מזרחה, כאשר נתן להם, משה עבד יהוה.  ט מערוער אשר על־שפת־נחל ארנון והעיר אשר בתוך־הנחל, וכל־המישור מידבא--עד־דיבון.  י וכול, ערי סיחון מלך האמורי, אשר מלך, בחשבון--עד־גבול, בני עמון.  יא והגלעד וגבול הגשורי והמעכתי, וכול הר חרמון וכל־הבשן--עד־סלכה.  יב כל־ממלכות עוג בבשן, אשר־מלך בעשתרות ובאדרעי:  הוא נשאר מיתר הרפאים, ויכם משה ויורישם.  יג ולא הורישו בני ישראל, את־הגשורי ואת־המעכתי; ויישב גשור ומעכת בקרב ישראל, עד היום הזה.  יד רק לשבט הלוי, לא נתן נחלה:  אישי יהוה אלוהי ישראל, הוא נחלתו, כאשר, דיבר־לו.  {פ}

טו וייתן משה, למטה בני־ראובן למשפחותם.  טז ויהי להם הגבול, מערוער אשר על־שפת־נחל ארנון והעיר אשר בתוך־הנחל וכל־המישור--על־מידבא.  יז חשבון וכל־עריה, אשר במישור; דיבון ובמות בעל, ובית בעל מעון.  יח ויהצה וקדמות, ומפעת.  יט וקריתיים ושבמה, וצרת השחר בהר העמק.  כ ובית פעור ואשדות הפסגה, ובית הישימות.  כא וכול, ערי המישור, וכל־ממלכות סיחון מלך האמורי, אשר מלך בחשבון:  אשר הכה משה אותו ואת־נשיאי מדיין, את־אווי ואת־רקם ואת־צור ואת־חור ואת־רבע, נסיכי סיחון, יושבי הארץ.  כב ואת־בלעם בן־בעור, הקוסם--הרגו בני־ישראל בחרב, אל־חלליהם.  כג ויהי, גבול בני ראובן--הירדן, וגבול:  זאת נחלת בני־ראובן למשפחותם, הערים וחצריהן.  {פ}

כד וייתן משה למטה־גד, לבני־גד למשפחותם.  כה ויהי להם, הגבול--יעזר וכל־ערי הגלעד, וחצי ארץ בני עמון:  עד־ערוער, אשר על־פני רבה.  כו ומחשבון עד־רמת המצפה, ובטונים; וממחניים, עד־גבול לדביר.  כז ובעמק בית הרם ובית נמרה וסוכות וצפון, יתר ממלכות סיחון מלך חשבון, הירדן, וגבול--עד־קצה ים־כינרת, עבר הירדן מזרחה.  כח זאת נחלת בני־גד, למשפחותם, הערים, וחצריהם.  {ס}

כט וייתן משה, לחצי שבט מנשה; ויהי, לחצי מטה בני־מנשה--למשפחותם.  ל ויהי גבולם, ממחניים כל־הבשן כל־ממלכות עוג מלך־הבשן וכל־חוות יאיר אשר בבשן--שישים עיר.  לא וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי, ערי ממלכות עוג בבשן, לבני מכיר בן־מנשה, לחצי בני־מכיר למשפחותם.  לב אלה, אשר־ניחל משה בערבות מואב, מעבר לירדן יריחו, מזרחה.  {פ}

לג ולשבט, הלוי--לא־נתן משה, נחלה:  יהוה אלוהי ישראל, הוא נחלתם, כאשר, דיבר להם.  {ס}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד