תנ"ך -
דניאל - הכול פרק ט
האזנה לפרק זה
א בִּשְׁנַת אַחַת, לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן־אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--מִזֶּרַע מָדָי: אֲשֶׁר הָמְלַךְ, עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים. ב בִּשְׁנַת אַחַת, לְמָלְכוֹ, אֲנִי דָּנִיֵּאל, בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים: מִסְפַּר הַשָּׁנִים, אֲשֶׁר הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָה הַנָּבִיא, לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם, שִׁבְעִים שָׁנָה. ג וָאֶתְּנָה אֶת־פָּנַי, אֶל־אֲדֹנָי הָאֱלֹהִים, לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה, וְתַחֲנוּנִים--בְּצוֹם, וְשַׂק וָאֵפֶר. ד וָאֶתְפַּלְלָה לַיהוָה אֱלֹהַי, וָאֶתְוַדֶּה; וָאֹמְרָה, אָנָּא אֲדֹנָי הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד, לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָיו. ה חָטָאנוּ וְעָוִינוּ, והרשענו הִרְשַׁעְנוּ וּמָרָדְנוּ; וְסוֹר מִמִּצְוֺתֶךָ, וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ. ו וְלֹא שָׁמַעְנוּ, אֶל־עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בְּשִׁמְךָ, אֶל־מְלָכֵינוּ שָׂרֵינוּ וַאֲבֹתֵינוּ--וְאֶל, כָּל־עַם הָאָרֶץ. ז לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה; לְאִישׁ יְהוּדָה, וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, וּלְכָל־יִשְׂרָאֵל הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים בְּכָל־הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתָּם שָׁם, בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ־בָךְ. ח יְהוָה, לָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים, לִמְלָכֵינוּ לְשָׂרֵינוּ, וְלַאֲבֹתֵינוּ: אֲשֶׁר חָטָאנוּ, לָךְ. ט לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ, הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת: כִּי מָרַדְנוּ, בּוֹ. י וְלֹא שָׁמַעְנוּ, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ--לָלֶכֶת בְּתוֹרֹתָיו אֲשֶׁר נָתַן לְפָנֵינוּ, בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים. יא וְכָל־יִשְׂרָאֵל, עָבְרוּ אֶת־תּוֹרָתֶךָ, וְסוֹר, לְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ בְּקֹלֶךָ; וַתִּתַּךְ עָלֵינוּ הָאָלָה וְהַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר כְּתוּבָה בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עֶבֶד־הָאֱלֹהִים--כִּי חָטָאנוּ, לוֹ. יב וַיָּקֶם אֶת־דבריו דְּבָרוֹ אֲשֶׁר־דִּבֶּר עָלֵינוּ, וְעַל שֹׁפְטֵינוּ אֲשֶׁר שְׁפָטוּנוּ--לְהָבִיא עָלֵינוּ, רָעָה גְדֹלָה: אֲשֶׁר לֹא־נֶעֶשְׂתָה, תַּחַת כָּל־הַשָּׁמַיִם, כַּאֲשֶׁר נֶעֶשְׂתָה, בִּירוּשָׁלִָם. יג כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, אֵת כָּל־הָרָעָה הַזֹּאת בָּאָה עָלֵינוּ; וְלֹא־חִלִּינוּ אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, לָשׁוּב מֵעֲוֺנֵנוּ, וּלְהַשְׂכִּיל, בַּאֲמִתֶּךָ. יד וַיִּשְׁקֹד יְהוָה עַל־הָרָעָה, וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ: כִּי־צַדִּיק יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה, וְלֹא שָׁמַעְנוּ, בְּקֹלוֹ. טו וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אֶת־עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה, וַתַּעַשׂ־לְךָ שֵׁם, כַּיּוֹם הַזֶּה: חָטָאנוּ, רָשָׁעְנוּ. טז אֲדֹנָי, כְּכָל־צִדְקֹתֶךָ יָשָׁב־נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ, מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלִַם, הַר־קָדְשֶׁךָ: כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֺנוֹת אֲבֹתֵינוּ, יְרוּשָׁלִַם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכָל־סְבִיבֹתֵינוּ. יז וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ, אֶל־תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל־תַּחֲנוּנָיו, וְהָאֵר פָּנֶיךָ, עַל־מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם--לְמַעַן, אֲדֹנָי. יח הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ, וּשְׁמָע--פקחה פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר־נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ: כִּי לֹא עַל־צִדְקֹתֵינוּ, אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ--כִּי, עַל־רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. יט אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל־תְּאַחַר: לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי--כִּי־שִׁמְךָ נִקְרָא, עַל־עִירְךָ וְעַל־עַמֶּךָ. כ וְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר, וּמִתְפַּלֵּל, וּמִתְוַדֶּה חַטָּאתִי, וְחַטַּאת עַמִּי יִשְׂרָאֵל; וּמַפִּיל תְּחִנָּתִי, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהַי--עַל, הַר־קֹדֶשׁ אֱלֹהָי. כא וְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר, בַּתְּפִלָּה; וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזוֹן בַּתְּחִלָּה, מֻעָף בִּיעָף, נֹגֵעַ אֵלַי, כְּעֵת מִנְחַת־עָרֶב. כב וַיָּבֶן, וַיְדַבֵּר עִמִּי; וַיֹּאמַר--דָּנִיֵּאל, עַתָּה יָצָאתִי לְהַשְׂכִּילְךָ בִינָה. כג בִּתְחִלַּת תַּחֲנוּנֶיךָ יָצָא דָבָר, וַאֲנִי בָּאתִי לְהַגִּיד--כִּי חֲמוּדוֹת, אָתָּה; וּבִין, בַּדָּבָר, וְהָבֵן, בַּמַּרְאֶה. כד שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל־עַמְּךָ וְעַל־עִיר קָדְשֶׁךָ, לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע ולחתם וּלְהָתֵם חטאות חַטָּאת וּלְכַפֵּר עָוֺן, וּלְהָבִיא, צֶדֶק עֹלָמִים; וְלַחְתֹּם חָזוֹן וְנָבִיא, וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. כה וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן־מֹצָא דָבָר, לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם עַד־מָשִׁיחַ נָגִיד--שָׁבֻעִים, שִׁבְעָה; וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ, וּבְצוֹק, הָעִתִּים. כו וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ; וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא, וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף, וְעַד קֵץ מִלְחָמָה, נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת. כז וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים, שָׁבוּעַ אֶחָד; וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה, וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם, וְעַד־כָּלָה וְנֶחֱרָצָה, תִּתַּךְ עַל־שֹׁמֵם. {פ}