תנ"ך -
דניאל - הכול פרק ח
האזנה לפרק זה
א בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְמַלְכוּת בֵּלְאשַׁצַּר הַמֶּלֶךְ--חָזוֹן נִרְאָה אֵלַי, אֲנִי דָנִיֵּאל, אַחֲרֵי הַנִּרְאָה אֵלַי, בַּתְּחִלָּה. ב וָאֶרְאֶה, בֶּחָזוֹן, וַיְהִי בִּרְאֹתִי, וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה; וָאֶרְאֶה, בֶּחָזוֹן, וַאֲנִי הָיִיתִי, עַל-אוּבַל אוּלָי. ג וָאֶשָּׂא עֵינַי, וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה אַיִל אֶחָד עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל, וְלוֹ קְרָנָיִם; וְהַקְּרָנַיִם גְּבֹהוֹת, וְהָאַחַת גְּבֹהָה מִן-הַשֵּׁנִית, וְהַגְּבֹהָה, עֹלָה בָּאַחֲרֹנָה. ד רָאִיתִי אֶת-הָאַיִל מְנַגֵּחַ יָמָּה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה, וְכָל-חַיּוֹת לֹא-יַעַמְדוּ לְפָנָיו, וְאֵין מַצִּיל, מִיָּדוֹ; וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ, וְהִגְדִּיל. ה וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין, וְהִנֵּה צְפִיר-הָעִזִּים בָּא מִן-הַמַּעֲרָב עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֵין נוֹגֵעַ, בָּאָרֶץ; וְהַצָּפִיר--קֶרֶן חָזוּת, בֵּין עֵינָיו. ו וַיָּבֹא, עַד-הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם, אֲשֶׁר רָאִיתִי, עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל; וַיָּרָץ אֵלָיו, בַּחֲמַת כֹּחוֹ. ז וּרְאִיתִיו מַגִּיעַ אֵצֶל הָאַיִל, וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו וַיַּךְ אֶת-הָאַיִל וַיְשַׁבֵּר אֶת-שְׁתֵּי קְרָנָיו, וְלֹא-הָיָה כֹחַ בָּאַיִל, לַעֲמֹד לְפָנָיו; וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ, וְלֹא-הָיָה מַצִּיל לָאַיִל מִיָּדוֹ. ח וּצְפִיר הָעִזִּים, הִגְדִּיל עַד-מְאֹד; וּכְעָצְמוֹ, נִשְׁבְּרָה הַקֶּרֶן הַגְּדֹלָה, וַתַּעֲלֶנָה חָזוּת אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ, לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם. ט וּמִן-הָאַחַת מֵהֶם, יָצָא קֶרֶן-אַחַת מִצְּעִירָה; וַתִּגְדַּל-יֶתֶר אֶל-הַנֶּגֶב וְאֶל-הַמִּזְרָח, וְאֶל-הַצֶּבִי. י וַתִּגְדַּל, עַד-צְבָא הַשָּׁמָיִם; וַתַּפֵּל אַרְצָה מִן-הַצָּבָא וּמִן-הַכּוֹכָבִים, וַתִּרְמְסֵם. יא וְעַד שַׂר-הַצָּבָא, הִגְדִּיל; וּמִמֶּנּוּ הרים הוּרַם הַתָּמִיד, וְהֻשְׁלַךְ מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ. יב וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל-הַתָּמִיד, בְּפָשַׁע; וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה. יג וָאֶשְׁמְעָה אֶחָד-קָדוֹשׁ, מְדַבֵּר; וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ לַפַּלְמוֹנִי הַמְדַבֵּר, עַד-מָתַי הֶחָזוֹן הַתָּמִיד וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם--תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא, מִרְמָס. יד וַיֹּאמֶר אֵלַי--עַד עֶרֶב בֹּקֶר, אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת; וְנִצְדַּק, קֹדֶשׁ. טו וַיְהִי, בִּרְאֹתִי אֲנִי דָנִיֵּאל--אֶת-הֶחָזוֹן; וָאֲבַקְשָׁה בִינָה, וְהִנֵּה עֹמֵד לְנֶגְדִּי כְּמַרְאֵה-גָבֶר. טז וָאֶשְׁמַע קוֹל-אָדָם, בֵּין אוּלָי; וַיִּקְרָא, וַיֹּאמַר, גַּבְרִיאֵל, הָבֵן לְהַלָּז אֶת-הַמַּרְאֶה. יז וַיָּבֹא, אֵצֶל עָמְדִי, וּבְבֹאוֹ נִבְעַתִּי, וָאֶפְּלָה עַל-פָּנָי; וַיֹּאמֶר אֵלַי הָבֵן בֶּן-אָדָם, כִּי לְעֶת-קֵץ הֶחָזוֹן. יח וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי, נִרְדַּמְתִּי עַל-פָּנַי אָרְצָה; וַיִּגַּע-בִּי--וַיַּעֲמִידֵנִי, עַל-עָמְדִי. יט וַיֹּאמֶר הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ, אֵת אֲשֶׁר-יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַזָּעַם: כִּי, לְמוֹעֵד קֵץ. כ הָאַיִל אֲשֶׁר-רָאִיתָ, בַּעַל הַקְּרָנָיִם--מַלְכֵי, מָדַי וּפָרָס. כא וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר, מֶלֶךְ יָוָן; וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין-עֵינָיו, הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן. כב וְהַנִּשְׁבֶּרֶת--וַתַּעֲמֹדְנָה אַרְבַּע, תַּחְתֶּיהָ: אַרְבַּע מַלְכֻיוֹת מִגּוֹי יַעֲמֹדְנָה, וְלֹא בְכֹחוֹ. כג וּבְאַחֲרִית, מַלְכוּתָם, כְּהָתֵם, הַפֹּשְׁעִים--יַעֲמֹד מֶלֶךְ עַז-פָּנִים, וּמֵבִין חִידוֹת. כד וְעָצַם כֹּחוֹ וְלֹא בְכֹחוֹ, וְנִפְלָאוֹת יַשְׁחִית וְהִצְלִיחַ וְעָשָׂה; וְהִשְׁחִית עֲצוּמִים, וְעַם-קְדֹשִׁים. כה וְעַל-שִׂכְלוֹ, וְהִצְלִיחַ מִרְמָה בְּיָדוֹ, וּבִלְבָבוֹ יַגְדִּיל, וּבְשַׁלְוָה יַשְׁחִית רַבִּים; וְעַל שַׂר-שָׂרִים יַעֲמֹד, וּבְאֶפֶס יָד יִשָּׁבֵר. כו וּמַרְאֵה הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר אֲשֶׁר נֶאֱמַר, אֱמֶת הוּא; וְאַתָּה סְתֹם הֶחָזוֹן, כִּי לְיָמִים רַבִּים. כז וַאֲנִי דָנִיֵּאל, נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי יָמִים, וָאָקוּם, וָאֶעֱשֶׂה אֶת-מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ; וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל-הַמַּרְאֶה, וְאֵין מֵבִין. {פ}