תנ"ך -
דניאל - הכול פרק ח
האזנה לפרק זה
א בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְמַלְכוּת בֵּלְאשַׁצַּר הַמֶּלֶךְ--חָזוֹן נִרְאָה אֵלַי, אֲנִי דָנִיֵּאל, אַחֲרֵי הַנִּרְאָה אֵלַי, בַּתְּחִלָּה. ב וָאֶרְאֶה, בֶּחָזוֹן, וַיְהִי בִּרְאֹתִי, וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה; וָאֶרְאֶה, בֶּחָזוֹן, וַאֲנִי הָיִיתִי, עַל־אוּבַל אוּלָי. ג וָאֶשָּׂא עֵינַי, וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה אַיִל אֶחָד עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל, וְלוֹ קְרָנָיִם; וְהַקְּרָנַיִם גְּבֹהוֹת, וְהָאַחַת גְּבֹהָה מִן־הַשֵּׁנִית, וְהַגְּבֹהָה, עֹלָה בָּאַחֲרֹנָה. ד רָאִיתִי אֶת־הָאַיִל מְנַגֵּחַ יָמָּה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה, וְכָל־חַיּוֹת לֹא־יַעַמְדוּ לְפָנָיו, וְאֵין מַצִּיל, מִיָּדוֹ; וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ, וְהִגְדִּיל. ה וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין, וְהִנֵּה צְפִיר־הָעִזִּים בָּא מִן־הַמַּעֲרָב עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ, וְאֵין נוֹגֵעַ, בָּאָרֶץ; וְהַצָּפִיר--קֶרֶן חָזוּת, בֵּין עֵינָיו. ו וַיָּבֹא, עַד־הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם, אֲשֶׁר רָאִיתִי, עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל; וַיָּרָץ אֵלָיו, בַּחֲמַת כֹּחוֹ. ז וּרְאִיתִיו מַגִּיעַ אֵצֶל הָאַיִל, וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו וַיַּךְ אֶת־הָאַיִל וַיְשַׁבֵּר אֶת־שְׁתֵּי קְרָנָיו, וְלֹא־הָיָה כֹחַ בָּאַיִל, לַעֲמֹד לְפָנָיו; וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ, וְלֹא־הָיָה מַצִּיל לָאַיִל מִיָּדוֹ. ח וּצְפִיר הָעִזִּים, הִגְדִּיל עַד־מְאֹד; וּכְעָצְמוֹ, נִשְׁבְּרָה הַקֶּרֶן הַגְּדֹלָה, וַתַּעֲלֶנָה חָזוּת אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ, לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם. ט וּמִן־הָאַחַת מֵהֶם, יָצָא קֶרֶן־אַחַת מִצְּעִירָה; וַתִּגְדַּל־יֶתֶר אֶל־הַנֶּגֶב וְאֶל־הַמִּזְרָח, וְאֶל־הַצֶּבִי. י וַתִּגְדַּל, עַד־צְבָא הַשָּׁמָיִם; וַתַּפֵּל אַרְצָה מִן־הַצָּבָא וּמִן־הַכּוֹכָבִים, וַתִּרְמְסֵם. יא וְעַד שַׂר־הַצָּבָא, הִגְדִּיל; וּמִמֶּנּוּ הרים הוּרַם הַתָּמִיד, וְהֻשְׁלַךְ מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ. יב וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל־הַתָּמִיד, בְּפָשַׁע; וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה. יג וָאֶשְׁמְעָה אֶחָד־קָדוֹשׁ, מְדַבֵּר; וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ לַפַּלְמוֹנִי הַמְדַבֵּר, עַד־מָתַי הֶחָזוֹן הַתָּמִיד וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם--תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא, מִרְמָס. יד וַיֹּאמֶר אֵלַי--עַד עֶרֶב בֹּקֶר, אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת; וְנִצְדַּק, קֹדֶשׁ. טו וַיְהִי, בִּרְאֹתִי אֲנִי דָנִיֵּאל--אֶת־הֶחָזוֹן; וָאֲבַקְשָׁה בִינָה, וְהִנֵּה עֹמֵד לְנֶגְדִּי כְּמַרְאֵה־גָבֶר. טז וָאֶשְׁמַע קוֹל־אָדָם, בֵּין אוּלָי; וַיִּקְרָא, וַיֹּאמַר, גַּבְרִיאֵל, הָבֵן לְהַלָּז אֶת־הַמַּרְאֶה. יז וַיָּבֹא, אֵצֶל עָמְדִי, וּבְבֹאוֹ נִבְעַתִּי, וָאֶפְּלָה עַל־פָּנָי; וַיֹּאמֶר אֵלַי הָבֵן בֶּן־אָדָם, כִּי לְעֶת־קֵץ הֶחָזוֹן. יח וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי, נִרְדַּמְתִּי עַל־פָּנַי אָרְצָה; וַיִּגַּע־בִּי--וַיַּעֲמִידֵנִי, עַל־עָמְדִי. יט וַיֹּאמֶר הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ, אֵת אֲשֶׁר־יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַזָּעַם: כִּי, לְמוֹעֵד קֵץ. כ הָאַיִל אֲשֶׁר־רָאִיתָ, בַּעַל הַקְּרָנָיִם--מַלְכֵי, מָדַי וּפָרָס. כא וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר, מֶלֶךְ יָוָן; וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין־עֵינָיו, הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן. כב וְהַנִּשְׁבֶּרֶת--וַתַּעֲמֹדְנָה אַרְבַּע, תַּחְתֶּיהָ: אַרְבַּע מַלְכֻיוֹת מִגּוֹי יַעֲמֹדְנָה, וְלֹא בְכֹחוֹ. כג וּבְאַחֲרִית, מַלְכוּתָם, כְּהָתֵם, הַפֹּשְׁעִים--יַעֲמֹד מֶלֶךְ עַז־פָּנִים, וּמֵבִין חִידוֹת. כד וְעָצַם כֹּחוֹ וְלֹא בְכֹחוֹ, וְנִפְלָאוֹת יַשְׁחִית וְהִצְלִיחַ וְעָשָׂה; וְהִשְׁחִית עֲצוּמִים, וְעַם־קְדֹשִׁים. כה וְעַל־שִׂכְלוֹ, וְהִצְלִיחַ מִרְמָה בְּיָדוֹ, וּבִלְבָבוֹ יַגְדִּיל, וּבְשַׁלְוָה יַשְׁחִית רַבִּים; וְעַל שַׂר־שָׂרִים יַעֲמֹד, וּבְאֶפֶס יָד יִשָּׁבֵר. כו וּמַרְאֵה הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר אֲשֶׁר נֶאֱמַר, אֱמֶת הוּא; וְאַתָּה סְתֹם הֶחָזוֹן, כִּי לְיָמִים רַבִּים. כז וַאֲנִי דָנִיֵּאל, נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי יָמִים, וָאָקוּם, וָאֶעֱשֶׂה אֶת־מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ; וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל־הַמַּרְאֶה, וְאֵין מֵבִין. {פ}