תנ"ך - זכריה - הכול פרק יב  
האזנה לפרק זה


זכריה פרק יב

א מַשָּׂא דְבַר-יְהוָה, עַל-יִשְׂרָאֵל:  נְאֻם-יְהוָה, נֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וְיֹצֵר רוּחַ-אָדָם, בְּקִרְבּוֹ.  ב הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת-יְרוּשָׁלִַם סַף-רַעַל, לְכָל-הָעַמִּים--סָבִיב; וְגַם עַל-יְהוּדָה יִהְיֶה בַמָּצוֹר, עַל-יְרוּשָׁלִָם.  ג וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא אָשִׂים אֶת-יְרוּשָׁלִַם אֶבֶן מַעֲמָסָה, לְכָל-הָעַמִּים--כָּל-עֹמְסֶיהָ, שָׂרוֹט יִשָּׂרֵטוּ; וְנֶאֶסְפוּ עָלֶיהָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  ד בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, אַכֶּה כָל-סוּס בַּתִּמָּהוֹן, וְרֹכְבוֹ, בַּשִּׁגָּעוֹן; וְעַל-בֵּית יְהוּדָה, אֶפְקַח אֶת-עֵינַי, וְכֹל סוּס הָעַמִּים, אַכֶּה בַּעִוָּרוֹן.  ה וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה, בְּלִבָּם:  אַמְצָה לִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, בַּיהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם.  ו בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת-אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים, וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר, וְאָכְלוּ עַל-יָמִין וְעַל-שְׂמֹאול אֶת-כָּל-הָעַמִּים, סָבִיב; וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם עוֹד תַּחְתֶּיהָ, בִּירוּשָׁלִָם.  ז וְהוֹשִׁעַ יְהוָה אֶת-אָהֳלֵי יְהוּדָה, בָּרִאשֹׁנָה:  לְמַעַן לֹא-תִגְדַּל תִּפְאֶרֶת בֵּית-דָּוִיד, וְתִפְאֶרֶת יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם--עַל-יְהוּדָה.  ח בַּיּוֹם הַהוּא, יָגֵן יְהוָה בְּעַד יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא, כְּדָוִיד; וּבֵית דָּוִיד כֵּאלֹהִים, כְּמַלְאַךְ יְהוָה לִפְנֵיהֶם.  ט וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; אֲבַקֵּשׁ, לְהַשְׁמִיד אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם, הַבָּאִים, עַל-יְרוּשָׁלִָם.  י וְשָׁפַכְתִּי עַל-בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים, וְהִבִּיטוּ אֵלַי, אֵת אֲשֶׁר-דָּקָרוּ; וְסָפְדוּ עָלָיו, כְּמִסְפֵּד עַל-הַיָּחִיד, וְהָמֵר עָלָיו, כְּהָמֵר עַל-הַבְּכוֹר.  יא בַּיּוֹם הַהוּא, יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם, כְּמִסְפַּד הֲדַדְרִמּוֹן, בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן.  יב וְסָפְדָה הָאָרֶץ, מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד:  מִשְׁפַּחַת בֵּית-דָּוִיד לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד--מִשְׁפַּחַת בֵּית-נָתָן לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד.  יג מִשְׁפַּחַת בֵּית-לֵוִי לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד; מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד.  יד כֹּל, הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת--מִשְׁפָּחֹת מִשְׁפָּחֹת, לְבָד; וּנְשֵׁיהֶם, לְבָד.


תנ"ך - זכריה - הכול פרק יב