תנ"ך - זכריה - הכול פרק יב  
האזנה לפרק זה


זכריה פרק יב

א מַשָּׂא דְבַר־יְהוָה, עַל־יִשְׂרָאֵל:  נְאֻם־יְהוָה, נֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וְיֹצֵר רוּחַ־אָדָם, בְּקִרְבּוֹ.  ב הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת־יְרוּשָׁלִַם סַף־רַעַל, לְכָל־הָעַמִּים--סָבִיב; וְגַם עַל־יְהוּדָה יִהְיֶה בַמָּצוֹר, עַל־יְרוּשָׁלִָם.  ג וְהָיָה בַיּוֹם־הַהוּא אָשִׂים אֶת־יְרוּשָׁלִַם אֶבֶן מַעֲמָסָה, לְכָל־הָעַמִּים--כָּל־עֹמְסֶיהָ, שָׂרוֹט יִשָּׂרֵטוּ; וְנֶאֶסְפוּ עָלֶיהָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  ד בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם־יְהוָה, אַכֶּה כָל־סוּס בַּתִּמָּהוֹן, וְרֹכְבוֹ, בַּשִּׁגָּעוֹן; וְעַל־בֵּית יְהוּדָה, אֶפְקַח אֶת־עֵינַי, וְכֹל סוּס הָעַמִּים, אַכֶּה בַּעִוָּרוֹן.  ה וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה, בְּלִבָּם:  אַמְצָה לִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, בַּיהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם.  ו בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת־אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים, וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר, וְאָכְלוּ עַל־יָמִין וְעַל־שְׂמֹאול אֶת־כָּל־הָעַמִּים, סָבִיב; וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם עוֹד תַּחְתֶּיהָ, בִּירוּשָׁלִָם.  ז וְהוֹשִׁעַ יְהוָה אֶת־אָהֳלֵי יְהוּדָה, בָּרִאשֹׁנָה:  לְמַעַן לֹא־תִגְדַּל תִּפְאֶרֶת בֵּית־דָּוִיד, וְתִפְאֶרֶת יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם--עַל־יְהוּדָה.  ח בַּיּוֹם הַהוּא, יָגֵן יְהוָה בְּעַד יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא, כְּדָוִיד; וּבֵית דָּוִיד כֵּאלֹהִים, כְּמַלְאַךְ יְהוָה לִפְנֵיהֶם.  ט וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; אֲבַקֵּשׁ, לְהַשְׁמִיד אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם, הַבָּאִים, עַל־יְרוּשָׁלִָם.  י וְשָׁפַכְתִּי עַל־בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים, וְהִבִּיטוּ אֵלַי, אֵת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ; וְסָפְדוּ עָלָיו, כְּמִסְפֵּד עַל־הַיָּחִיד, וְהָמֵר עָלָיו, כְּהָמֵר עַל־הַבְּכוֹר.  יא בַּיּוֹם הַהוּא, יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם, כְּמִסְפַּד הֲדַדְרִמּוֹן, בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן.  יב וְסָפְדָה הָאָרֶץ, מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד:  מִשְׁפַּחַת בֵּית־דָּוִיד לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד--מִשְׁפַּחַת בֵּית־נָתָן לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד.  יג מִשְׁפַּחַת בֵּית־לֵוִי לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד; מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד.  יד כֹּל, הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת--מִשְׁפָּחֹת מִשְׁפָּחֹת, לְבָד; וּנְשֵׁיהֶם, לְבָד.


תנ"ך - זכריה - הכול פרק יב