תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
הושע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א כדבר אפריים רתת, נשא הוא בישראל; ויאשם בבעל, וימות. ב ועתה יוסיפו לחטוא, ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים, מעשה חרשים, כולו; להם, הם אומרים, זובחי אדם, עגלים יישקון. ג לכן, יהיו כענן־בוקר, וכטל, משכים הולך; כמוץ יסוער מגורן, וכעשן מארובה. ד ואנוכי יהוה אלוהיך, מארץ מצריים; ואלוהים זולתי לא תדע, ומושיע אין בלתי. ה אני ידעתיך, במדבר--בארץ, תלאובות. ו כמרעיתם, וישבעו--שבעו, וירם ליבם; על־כן, שכחוני. ז ואהי להם, כמו־שחל--כנמר, על־דרך אשור. ח אפגשם כדוב שכול, ואקרע סגור ליבם; ואוכלם שם כלביא, חית השדה תבקעם. ט שיחתך ישראל, כי־בי בעזרך. י אהי מלכך איפוא, ויושיעך בכל־עריך; ושופטיך--אשר אמרת, תנה־לי מלך ושרים. יא אתן־לך מלך באפי, ואקח בעברתי. {פ}
יב צרור עוון אפריים, צפונה חטאתו. יג חבלי יולדה, יבואו לו; הוא־בן לא חכם, כי־עת לא־יעמוד במשבר בנים. יד מיד שאול אפדם, ממוות אגאלם; אהי דבריך מוות, אהי קוטבך שאול--נוחם, ייסתר מעיניי. טו כי הוא, בין אחים יפריא; יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עולה, ויבוש מקורו ויחרב מעיינו--הוא ישסה, אוצר כל־כלי חמדה.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
הושע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד