תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
הושע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א תאשם, שומרון, כי מרתה, באלוהיה; בחרב ייפולו--עולליהם ירוטשו, והרייותיו יבוקעו. {פ}
ב שובה, ישראל, עד, יהוה אלוהיך: כי כשלת, בעוונך. ג קחו עימכם דברים, ושובו אל־יהוה; אמרו אליו, כל־תישא עוון וקח־טוב, ונשלמה פרים, שפתינו. ד אשור לא יושיענו, על־סוס לא נרכב, ולא־נאמר עוד אלוהינו, למעשה ידינו--אשר־בך, ירוחם יתום. ה ארפא, משובתם--אוהבם, נדבה: כי שב אפי, ממנו. ו אהיה כטל לישראל, יפרח כשושנה; ויך שורשיו, כלבנון. ז ילכו, יונקותיו, ויהי כזית, הודו; וריח לו, כלבנון. ח ישובו יושבי בצילו, יחייו דגן ויפרחו כגפן; זכרו, כיין לבנון. ט אפריים, מה־לי עוד לעצבים; אני עניתי ואשורנו, אני כברוש רענן--ממני, פרייך נמצא. י מי חכם ויבן אלה, נבון ויידעם: כי־ישרים דרכי יהוה, וצדיקים ילכו בם, ופושעים, ייכשלו בם. {ש}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
הושע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד