תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הושע פרק ה

א שמעו-זאת הכוהנים והקשיבו בית ישראל, ובית המלך האזינו--כי לכם, המשפט:  כי-פח הייתם למצפה, ורשת פרושה על-תבור.  ב ושחטה שטים, העמיקו; ואני, מוסר לכולם.  ג אני ידעתי אפריים, וישראל לא-נכחד ממני:  כי עתה הזנית אפריים, נטמא ישראל.  ד לא ייתנו מעלליהם, לשוב אל-אלוהיהם:  כי רוח זנונים בקרבם, ואת-יהוה לא ידעו.  ה וענה גאון-ישראל, בפניו; וישראל ואפריים, ייכשלו בעוונם--כשל גם-יהודה, עימם.  ו בצאנם ובבקרם, ילכו לבקש את-יהוה--ולא ימצאו:  חלץ, מהם.  ז ביהוה בגדו, כי-בנים זרים ילדו; עתה יאכלם חודש, את-חלקיהם.  {ס}

ח תקעו שופר בגבעה, חצוצרה ברמה; הריעו בית אוון, אחריך בנימין.  ט אפריים לשמה תהיה, ביום תוכחה; בשבטי, ישראל, הודעתי, נאמנה.  י היו שרי יהודה, כמסיגי גבול; עליהם, אשפוך כמים עברתי.  יא עשוק אפריים, רצוץ משפט:  כי הואיל, הלך אחרי-צו.  יב ואני כעש, לאפריים; וכרקב, לבית יהודה.  יג וירא אפריים את-חולייו, ויהודה את-מזורו, וילך אפריים אל-אשור, וישלח אל-מלך ירב; והוא, לא יוכל לרפוא לכם, ולא-יגהה מכם, מזור.  יד כי אנוכי כשחל לאפריים, וככפיר לבית יהודה; אני אני אטרוף ואלך, אשא ואין מציל.  טו אלך אשובה אל-מקומי, עד אשר-יאשמו וביקשו פניי:  בצר להם, ישחרונני.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד