תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הושע פרק ה

א שמעו־זאת הכוהנים והקשיבו בית ישראל, ובית המלך האזינו--כי לכם, המשפט:  כי־פח הייתם למצפה, ורשת פרושה על־תבור.  ב ושחטה שטים, העמיקו; ואני, מוסר לכולם.  ג אני ידעתי אפריים, וישראל לא־נכחד ממני:  כי עתה הזנית אפריים, נטמא ישראל.  ד לא ייתנו מעלליהם, לשוב אל־אלוהיהם:  כי רוח זנונים בקרבם, ואת־יהוה לא ידעו.  ה וענה גאון־ישראל, בפניו; וישראל ואפריים, ייכשלו בעוונם--כשל גם־יהודה, עימם.  ו בצאנם ובבקרם, ילכו לבקש את־יהוה--ולא ימצאו:  חלץ, מהם.  ז ביהוה בגדו, כי־בנים זרים ילדו; עתה יאכלם חודש, את־חלקיהם.  {ס}

ח תקעו שופר בגבעה, חצוצרה ברמה; הריעו בית אוון, אחריך בנימין.  ט אפריים לשמה תהיה, ביום תוכחה; בשבטי, ישראל, הודעתי, נאמנה.  י היו שרי יהודה, כמסיגי גבול; עליהם, אשפוך כמים עברתי.  יא עשוק אפריים, רצוץ משפט:  כי הואיל, הלך אחרי־צו.  יב ואני כעש, לאפריים; וכרקב, לבית יהודה.  יג וירא אפריים את־חולייו, ויהודה את־מזורו, וילך אפריים אל־אשור, וישלח אל־מלך ירב; והוא, לא יוכל לרפוא לכם, ולא־יגהה מכם, מזור.  יד כי אנוכי כשחל לאפריים, וככפיר לבית יהודה; אני אני אטרוף ואלך, אשא ואין מציל.  טו אלך אשובה אל־מקומי, עד אשר־יאשמו וביקשו פניי:  בצר להם, ישחרונני.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד