תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הושע פרק יא

א כי נער ישראל, ואוהבהו; וממצריים, קראתי לבני.  ב קראו, להם; כן, הלכו מפניהם--לבעלים יזבחו, ולפסילים יקטרון.  ג ואנוכי תירגלתי לאפריים, קחם על־זרועותיו; ולא ידעו, כי רפאתים.  ד בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה, ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם; ואט אליו, אוכיל.  ה לא ישוב אל־ארץ מצריים, ואשור הוא מלכו:  כי מיאנו, לשוב.  ו וחלה חרב בעריו, וכילתה בדיו ואכלה--ממועצותיהם.  ז ועמי תלואים, למשובתי; ואל־על, יקראוהו--יחד, לא ירומם.  ח איך אתנך אפריים, אמגנך ישראל--איך אתנך כאדמה, אשימך כצבויים; נהפך עליי ליבי, יחד נכמרו ניחומיי.  ט לא אעשה חרון אפי, לא אשוב לשחת אפריים:  כי אל אנוכי, ולא־איש--בקרבך קדוש, ולא אבוא בעיר.  י אחרי יהוה ילכו, כאריה ישאג:  כי־הוא ישאג, ויחרדו בנים מים.  יא יחרדו כציפור ממצריים, וכיונה מארץ אשור; והושבתים על־בתיהם, נאום־יהוה.  {ס}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד