תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הושע פרק י

א גפן בוקק ישראל, פרי ישווה־לו; כרוב לפרייו, הרבה למזבחות--כטוב לארצו, היטיבו מצבות.  ב חלק ליבם, עתה יאשמו; הוא יערוף מזבחותם, ישודד מצבותם.  ג כי עתה יאמרו, אין מלך לנו:  כי לא יראנו את־יהוה, והמלך מה־יעשה־לנו.  ד דיברו דברים, אלות שוא כרות ברית; ופרח כראש משפט, על תלמי שדיי.  ה לעגלות בית אוון, יגורו שכן שומרון:  כי־אבל עליו עמו, וכמריו עליו יגילו--על־כבודו, כי־גלה ממנו.  ו גם־אותו לאשור יובל, מנחה למלך ירב; בושנה אפריים ייקח, ויבוש ישראל מעצתו.  ז נדמה שומרון, מלכה, כקצף, על־פני־מים.  ח ונשמדו במות אוון, חטאת ישראל--קוץ ודרדר, יעלה על־מזבחותם; ואמרו להרים כסונו, ולגבעות נפלו עלינו.  {פ}

ט מימי, הגבעה, חטאת, ישראל; שם עמדו, לא־תשיגם בגבעה מלחמה על־בני עלווה.  י באוותי, ואיסורם; ואוספו עליהם עמים, באוסרם לשתי עוונותם.  יא ואפריים עגלה מלומדה, אוהבתי לדוש, ואני עברתי, על־טוב צווארה; ארכיב אפריים יחרוש יהודה, ישדד־לו יעקוב.  יב זרעו לכם לצדקה קצרו לפי־חסד, נירו לכם ניר; ועת, לדרוש את־יהוה, עד־יבוא, ויורה צדק לכם.  יג חרשתם־רשע עוולתה קצרתם, אכלתם פרי־כחש--כי־בטחת בדרכך, ברוב גיבוריך.  יד וקם שאון, בעמך, וכל־מבצריך יושד, כשוד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה:  אם על־בנים, רוטשה.  טו ככה, עשה לכם בית־אל, מפני, רעת רעתכם; בשחר, נדמה נדמה מלך ישראל.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד