תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
הושע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א גפן בוקק ישראל, פרי ישווה-לו; כרוב לפרייו, הרבה למזבחות--כטוב לארצו, היטיבו מצבות. ב חלק ליבם, עתה יאשמו; הוא יערוף מזבחותם, ישודד מצבותם. ג כי עתה יאמרו, אין מלך לנו: כי לא יראנו את-יהוה, והמלך מה-יעשה-לנו. ד דיברו דברים, אלות שוא כרות ברית; ופרח כראש משפט, על תלמי שדיי. ה לעגלות בית אוון, יגורו שכן שומרון: כי-אבל עליו עמו, וכמריו עליו יגילו--על-כבודו, כי-גלה ממנו. ו גם-אותו לאשור יובל, מנחה למלך ירב; בושנה אפריים ייקח, ויבוש ישראל מעצתו. ז נדמה שומרון, מלכה, כקצף, על-פני-מים. ח ונשמדו במות אוון, חטאת ישראל--קוץ ודרדר, יעלה על-מזבחותם; ואמרו להרים כסונו, ולגבעות נפלו עלינו. {פ}
ט מימי, הגבעה, חטאת, ישראל; שם עמדו, לא-תשיגם בגבעה מלחמה על-בני עלווה. י באוותי, ואיסורם; ואוספו עליהם עמים, באוסרם לשתי עוונותם. יא ואפריים עגלה מלומדה, אוהבתי לדוש, ואני עברתי, על-טוב צווארה; ארכיב אפריים יחרוש יהודה, ישדד-לו יעקוב. יב זרעו לכם לצדקה קצרו לפי-חסד, נירו לכם ניר; ועת, לדרוש את-יהוה, עד-יבוא, ויורה צדק לכם. יג חרשתם-רשע עוולתה קצרתם, אכלתם פרי-כחש--כי-בטחת בדרכך, ברוב גיבוריך. יד וקם שאון, בעמך, וכל-מבצריך יושד, כשוד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה: אם על-בנים, רוטשה. טו ככה, עשה לכם בית-אל, מפני, רעת רעתכם; בשחר, נדמה נדמה מלך ישראל.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
הושע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד