תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הושע פרק ט

א אל־תשמח ישראל אל־גיל כעמים, כי זנית מעל אלוהיך; אהבת אתנן, על כל־גורנות דגן.  ב גורן ויקב, לא ירעם; ותירוש, יכחש בה.  ג לא יישבו, בארץ יהוה; ושב אפריים מצריים, ובאשור טמא יאכלו.  ד לא־ייסכו ליהוה יין, ולא יערבו־לו--זבחיהם כלחם אונים להם, כל־אוכליו ייטמאו:  כי־לחמם לנפשם, לא יבוא בית יהוה.  ה מה־תעשו, ליום מועד, וליום, חג־יהוה.  ו כי־הנה הלכו משוד, מצריים תקבצם מוף תקברם; מחמד לכספם, קימוש יירשם, חוח, באוהליהם.  ז באו ימי הפקודה, באו ימי השילום--יידעו, ישראל; אוויל הנביא, משוגע איש הרוח--על רוב עוונך, ורבה משטמה.  ח צופה אפריים, עם־אלוהיי; נביא פח יקוש, על־כל־דרכיו--משטמה, בבית אלוהיו.  ט העמיקו שיחתו, כימי הגבעה; יזכור עוונם, יפקוד חטאותם.  {ס}

י כענבים במדבר, מצאתי ישראל--כביכורה בתאנה בראשיתה, ראיתי אבותיכם; המה באו בעל־פעור, ויינזרו לבושת, ויהיו שיקוצים, כאוהבם.  יא אפריים, כעוף יתעופף כבודם; מלידה ומבטן, ומהריון.  יב כי אם־יגדלו את־בניהם, ושיכלתים מאדם:  כי־גם־אוי להם, בשורי מהם.  יג אפריים כאשר־ראיתי לצור, שתולה בנווה; ואפריים, להוציא אל־הורג בניו.  יד תן־להם יהוה, מה־תיתן; תן־להם רחם משכיל, ושדיים צומקים.  טו כל־רעתם בגלגל, כי־שם שנאתים, על רוע מעלליהם, מביתי אגרשם; לא אוסף אהבתם, כל־שריהם סוררים.  טז הוכה אפריים--שורשם יבש, פרי בל־יעשון; גם כי יילדון, והמתי מחמדי בטנם.  יז ימאסם אלוהיי, כי לא שמעו לו; ויהיו נודדים, בגויים.  {ס}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד