תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הושע פרק ח

א אל־חיכך שופר, כנשר על־בית יהוה--יען עברו בריתי, ועל־תורתי פשעו.  ב לי, יזעקו; אלוהיי ידענוך, ישראל.  ג זנח ישראל, טוב; אויב, ירדפו.  ד הם המליכו ולא ממני, השירו ולא ידעתי; כספם וזהבם, עשו להם עצבים, למען, ייכרת.  ה זנח עגלך שומרון, חרה אפי בם; עד־מתיי, לא יוכלו ניקיון.  ו כי מישראל, והוא--חרש עשהו, ולא אלוהים הוא:  כי־שבבים יהיה, עגל שומרון.  ז כי רוח יזרעו, וסופתה יקצורו; קמה אין־לו, צמח בלי יעשה־קמח--אוליי יעשה, זרים יבלעוהו.  ח נבלע, ישראל; עתה היו בגויים, ככלי אין־חפץ בו.  ט כי־המה עלו אשור, פרא בודד לו; אפריים, התנו אהבים.  י גם כי־יתנו בגויים, עתה אקבצם; ויחלו מעט, ממשא מלך שרים.  יא כי־הרבה אפריים מזבחות, לחטוא:  היו־לו מזבחות, לחטוא.  יב אכתוב־לו--רובי, תורתי:  כמו־זר, נחשבו.  יג זבחי הבהביי, יזבחו בשר ויאכלו--יהוה, לא רצם; עתה יזכור עוונם, ויפקוד חטאותם--המה, מצריים ישובו.  יד וישכח ישראל את־עושהו, וייבן היכלות, ויהודה, הרבה ערים בצורות; ושילחתי־אש בעריו, ואכלה ארמנותיה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - הושע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד