תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
הושע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א אל-חיכך שופר, כנשר על-בית יהוה--יען עברו בריתי, ועל-תורתי פשעו. ב לי, יזעקו; אלוהיי ידענוך, ישראל. ג זנח ישראל, טוב; אויב, ירדפו. ד הם המליכו ולא ממני, השירו ולא ידעתי; כספם וזהבם, עשו להם עצבים, למען, ייכרת. ה זנח עגלך שומרון, חרה אפי בם; עד-מתיי, לא יוכלו ניקיון. ו כי מישראל, והוא--חרש עשהו, ולא אלוהים הוא: כי-שבבים יהיה, עגל שומרון. ז כי רוח יזרעו, וסופתה יקצורו; קמה אין-לו, צמח בלי יעשה-קמח--אוליי יעשה, זרים יבלעוהו. ח נבלע, ישראל; עתה היו בגויים, ככלי אין-חפץ בו. ט כי-המה עלו אשור, פרא בודד לו; אפריים, התנו אהבים. י גם כי-יתנו בגויים, עתה אקבצם; ויחלו מעט, ממשא מלך שרים. יא כי-הרבה אפריים מזבחות, לחטוא: היו-לו מזבחות, לחטוא. יב אכתוב-לו--רובי, תורתי: כמו-זר, נחשבו. יג זבחי הבהביי, יזבחו בשר ויאכלו--יהוה, לא רצם; עתה יזכור עוונם, ויפקוד חטאותם--המה, מצריים ישובו. יד וישכח ישראל את-עושהו, וייבן היכלות, ויהודה, הרבה ערים בצורות; ושילחתי-אש בעריו, ואכלה ארמנותיה. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
הושע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד