תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מיכה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז


מיכה פרק ה

א ואתה בית-לחם אפרתה, צעיר להיות באלפי יהודה--ממך לי יצא, להיות מושל בישראל; ומוצאתיו מקדם, מימי עולם.  ב לכן יתנם, עד-עת יולדה ילדה; ויתר אחיו, ישובון על-בני ישראל.  ג ועמד, ורעה בעז יהוה--בגאון, שם יהוה אלהיו; וישבו, כי-עתה יגדל עד-אפסי-ארץ.  ד והיה זה, שלום; אשור כי-יבוא בארצנו, וכי ידרך בארמנותינו, והקמנו עליו שבעה רעים, ושמנה נסיכי אדם.  ה ורעו את-ארץ אשור, בחרב, ואת-ארץ נמרד, בפתחיה; והציל, מאשור--כי-יבוא בארצנו, וכי ידרך בגבולנו.  {פ}

ו והיה שארית יעקב, בקרב עמים רבים, כטל מאת יהוה, כרביבים עלי-עשב--אשר לא-יקוה לאיש, ולא ייחל לבני אדם.  {פ}

ז והיה שארית יעקב בגוים, בקרב עמים רבים, כאריה בבהמות יער, ככפיר בעדרי-צאן--אשר אם-עבר ורמס וטרף, ואין מציל.  ח תרם ידך, על-צריך; וכל-איביך, יכרתו.  ט והיה ביום-ההוא נאם-יהוה, והכרתי סוסיך מקרבך; והאבדתי, מרכבתיך.  י והכרתי, ערי ארצך; והרסתי, כל-מבצריך.  יא והכרתי כשפים, מידך; ומעוננים, לא יהיו-לך.  יב והכרתי פסיליך ומצבותיך, מקרבך; ולא-תשתחוה עוד, למעשה ידיך.  יג ונתשתי אשיריך, מקרבך; והשמדתי, עריך.  יד ועשיתי באף ובחמה, נקם--את-הגוים:  אשר, לא שמעו.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מיכה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז