תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מיכה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
א ואתה בית-לחם אפרתה, צעיר להיות באלפי יהודה--ממך לי יצא, להיות מושל בישראל; ומוצאתיו מקדם, מימי עולם. ב לכן יתנם, עד-עת יולדה ילדה; ויתר אחיו, ישובון על-בני ישראל. ג ועמד, ורעה בעז יהוה--בגאון, שם יהוה אלהיו; וישבו, כי-עתה יגדל עד-אפסי-ארץ. ד והיה זה, שלום; אשור כי-יבוא בארצנו, וכי ידרך בארמנותינו, והקמנו עליו שבעה רעים, ושמנה נסיכי אדם. ה ורעו את-ארץ אשור, בחרב, ואת-ארץ נמרד, בפתחיה; והציל, מאשור--כי-יבוא בארצנו, וכי ידרך בגבולנו. {פ}
ו והיה שארית יעקב, בקרב עמים רבים, כטל מאת יהוה, כרביבים עלי-עשב--אשר לא-יקוה לאיש, ולא ייחל לבני אדם. {פ}
ז והיה שארית יעקב בגוים, בקרב עמים רבים, כאריה בבהמות יער, ככפיר בעדרי-צאן--אשר אם-עבר ורמס וטרף, ואין מציל. ח תרם ידך, על-צריך; וכל-איביך, יכרתו. ט והיה ביום-ההוא נאם-יהוה, והכרתי סוסיך מקרבך; והאבדתי, מרכבתיך. י והכרתי, ערי ארצך; והרסתי, כל-מבצריך. יא והכרתי כשפים, מידך; ומעוננים, לא יהיו-לך. יב והכרתי פסיליך ומצבותיך, מקרבך; ולא-תשתחוה עוד, למעשה ידיך. יג ונתשתי אשיריך, מקרבך; והשמדתי, עריך. יד ועשיתי באף ובחמה, נקם--את-הגוים: אשר, לא שמעו. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מיכה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז