תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מיכה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
א שמעו-נא, את אשר-יהוה אמר: קום ריב את-ההרים, ותשמענה הגבעות קולך. ב שמעו הרים את-ריב יהוה, והאתנים מוסדי ארץ: כי ריב ליהוה עם-עמו, ועם-ישראל יתוכח. ג עמי מה-עשיתי לך, ומה הלאתיך: ענה בי. ד כי העלתיך מארץ מצרים, ומבית עבדים פדיתיך; ואשלח לפניך, את-משה אהרן ומרים. ה עמי, זכר-נא מה-יעץ בלק מלך מואב, ומה-ענה אתו, בלעם בן-בעור--מן-השטים, עד-הגלגל, למען, דעת צדקות יהוה. ו במה אקדם יהוה, אכף לאלהי מרום; האקדמנו בעולות, בעגלים בני שנה. ז הירצה יהוה באלפי אילים, ברבבות נחלי-שמן; האתן בכורי פשעי, פרי בטני חטאת נפשי. ח הגיד לך אדם, מה-טוב; ומה-יהוה דורש ממך, כי אם-עשות משפט ואהבת חסד, והצנע לכת, עם-אלהיך. {ס}
ט קול יהוה לעיר יקרא, ותושיה יראה שמך; שמעו מטה, ומי יעדה. י עוד, האש בית רשע--אצרות, רשע; ואיפת רזון, זעומה. יא האזכה, במאזני רשע; ובכיס, אבני מרמה. יב אשר עשיריה מלאו חמס, וישביה דברו-שקר; ולשונם, רמיה בפיהם. יג וגם-אני, החליתי הכותך--השמם, על-חטאתך. יד אתה תאכל ולא תשבע, וישחך בקרבך; ותסג ולא תפליט, ואשר תפלט לחרב אתן. טו אתה תזרע, ולא תקצור; אתה תדרך-זית ולא-תסוך שמן, ותירוש ולא תשתה-יין. טז וישתמר חקות עמרי, וכל מעשה בית-אחאב, ותלכו, במעצותם--למען תתי אתך לשמה, וישביה לשרקה, וחרפת עמי, תשאו. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מיכה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז