תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מיכה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז


מיכה פרק ד

א והיה באחרית הימים, יהיה הר בית-יהוה נכון בראש ההרים, ונשא הוא, מגבעות; ונהרו עליו, עמים.  ב והלכו גוים רבים, ואמרו לכו ונעלה אל-הר-יהוה ואל-בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה בארחתיו:  כי מציון תצא תורה, ודבר-יהוה מירושלם.  ג ושפט, בין עמים רבים, והוכיח לגוים עצמים, עד-רחוק; וכתתו חרבתיהם לאתים, וחניתתיהם למזמרות--לא-ישאו גוי אל-גוי חרב, ולא-ילמדון עוד מלחמה.  ד וישבו, איש תחת גפנו ותחת תאנתו--ואין מחריד:  כי-פי יהוה צבאות, דבר.  ה כי, כל-העמים, ילכו, איש בשם אלהיו; ואנחנו, נלך בשם-יהוה אלהינו--לעולם ועד.  {פ}

ו ביום ההוא נאם-יהוה, אספה הצלעה, והנדחה, אקבצה; ואשר, הרעתי.  ז ושמתי את-הצלעה לשארית, והנהלאה לגוי עצום; ומלך יהוה עליהם בהר ציון, מעתה ועד-עולם.  {פ}

ח ואתה מגדל-עדר, עפל בת-ציון--עדיך תאתה; ובאה, הממשלה הראשנה, ממלכת, לבת ירושלם.  ט עתה, למה תריעי רע; המלך אין-בך, אם-יועצך אבד--כי-החזיקך חיל, כיולדה.  י חולי וגחי בת-ציון, כיולדה:  כי-עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה, ובאת עד-בבל שם תנצלי--שם יגאלך יהוה, מכף איביך.  יא ועתה נאספו עליך, גוים רבים--האמרים תחנף, ותחז בציון עינינו.  יב והמה, לא ידעו מחשבות יהוה, ולא הבינו, עצתו:  כי קבצם, כעמיר גרנה.  יג קומי ודושי בת-ציון, כי-קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה, והדקות, עמים רבים; והחרמתי ליהוה בצעם, וחילם לאדון כל-הארץ.  יד עתה תתגדדי בת-גדוד, מצור שם עלינו; בשבט יכו על-הלחי, את שפט ישראל.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מיכה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז