תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מיכה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
א שמעו־נא, את אשר־יהוה אמר: קום ריב את־ההרים, ותשמענה הגבעות קולך. ב שמעו הרים את־ריב יהוה, והאיתנים מוסדי ארץ: כי ריב ליהוה עם־עמו, ועם־ישראל יתווכח. ג עמי מה־עשיתי לך, ומה הלאיתיך: ענה בי. ד כי העליתיך מארץ מצריים, ומבית עבדים פדיתיך; ואשלח לפניך, את־משה אהרון ומרים. ה עמי, זכור־נא מה־יעץ בלק מלך מואב, ומה־ענה אותו, בלעם בן־בעור--מן־השיטים, עד־הגלגל, למען, דעת צדקות יהוה. ו במה אקדם יהוה, איכף לאלוהי מרום; האקדמנו בעולות, בעגלים בני שנה. ז הירצה יהוה באלפי אילים, ברבבות נחלי־שמן; האתן בכורי פשעי, פרי בטני חטאת נפשי. ח הגיד לך אדם, מה־טוב; ומה־יהוה דורש ממך, כי אם־עשות משפט ואהבת חסד, והצנע לכת, עם־אלוהיך. {ס}
ט קול יהוה לעיר יקרא, ותושייה יראה שמך; שמעו מטה, ומי יעדה. י עוד, האיש בית רשע--אוצרות, רשע; ואיפת רזון, זעומה. יא האזכה, במאזני רשע; ובכיס, אבני מרמה. יב אשר עשיריה מלאו חמס, ויושביה דיברו־שקר; ולשונם, רמייה בפיהם. יג וגם־אני, החליתי הכותך--השמם, על־חטאותיך. יד אתה תאכל ולא תשבע, וישחך בקרבך; ותסג ולא תפליט, ואשר תפלט לחרב אתן. טו אתה תזרע, ולא תקצור; אתה תדרוך־זית ולא־תסוך שמן, ותירוש ולא תשתה־יין. טז וישתמר חוקות עומרי, וכול מעשה בית־אחאב, ותלכו, במועצותם--למען תיתי אותך לשמה, ויושביה לשריקה, וחרפת עמי, תישאו. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מיכה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז