תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מיכה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
א והיה באחרית הימים, יהיה הר בית-יהוה נכון בראש ההרים, ונישא הוא, מגבעות; ונהרו עליו, עמים. ב והלכו גויים רבים, ואמרו לכו ונעלה אל-הר-יהוה ואל-בית אלוהי יעקוב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו: כי מציון תצא תורה, ודבר-יהוה מירושלים. ג ושפט, בין עמים רבים, והוכיח לגויים עצומים, עד-רחוק; וכיתתו חרבותיהם לאיתים, וחניתותיהם למזמרות--לא-ישאו גוי אל-גוי חרב, ולא-ילמדון עוד מלחמה. ד וישבו, איש תחת גפנו ותחת תאנתו--ואין מחריד: כי-פי יהוה צבאות, דיבר. ה כי, כל-העמים, ילכו, איש בשם אלוהיו; ואנחנו, נלך בשם-יהוה אלוהינו--לעולם ועד. {פ}
ו ביום ההוא נאום-יהוה, אוספה הצולעה, והנידחה, אקבצה; ואשר, הרעותי. ז ושמתי את-הצולעה לשארית, והנהלאה לגוי עצום; ומלך יהוה עליהם בהר ציון, מעתה ועד-עולם. {פ}
ח ואתה מגדל-עדר, עופל בת-ציון--עדיך תאתה; ובאה, הממשלה הראשונה, ממלכת, לבת ירושלים. ט עתה, למה תריעי ריע; המלך אין-בך, אם-יועצך אבד--כי-החזיקך חיל, כיולדה. י חולי וגוחי בת-ציון, כיולדה: כי-עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה, ובאת עד-בבל שם תינצלי--שם יגאלך יהוה, מכף אויבייך. יא ועתה נאספו עלייך, גויים רבים--האומרים תחנף, ותחז בציון עינינו. יב והמה, לא ידעו מחשבות יהוה, ולא הבינו, עצתו: כי קיבצם, כעמיר גורנה. יג קומי ודושי בת-ציון, כי-קרנך אשים ברזל ופרסותייך אשים נחושה, והדיקות, עמים רבים; והחרמתי ליהוה בצעם, וחילם לאדון כל-הארץ. יד עתה תתגודדי בת-גדוד, מצור שם עלינו; בשבט יכו על-הלחי, את שופט ישראל. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מיכה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז