תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מיכה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז

מיכה פרק ה

א ואתה בית־לחם אפרתה, צעיר להיות באלפי יהודה--ממך לי ייצא, להיות מושל בישראל; ומוצאותיו מקדם, מימי עולם.  ב לכן ייתנם, עד־עת יולדה ילדה; ויתר אחיו, ישובון על־בני ישראל.  ג ועמד, ורעה בעוז יהוה--בגאון, שם יהוה אלוהיו; וישבו, כי־עתה יגדל עד־אפסי־ארץ.  ד והיה זה, שלום; אשור כי־יבוא בארצנו, וכי ידרוך בארמנותינו, והקמונו עליו שבעה רועים, ושמונה נסיכי אדם.  ה ורעו את־ארץ אשור, בחרב, ואת־ארץ נמרוד, בפתחיה; והציל, מאשור--כי־יבוא בארצנו, וכי ידרוך בגבולנו.  {פ}

ו והיה שארית יעקוב, בקרב עמים רבים, כטל מאת יהוה, כרביבים עלי־עשב--אשר לא־יקווה לאיש, ולא ייחל לבני אדם.  {פ}

ז והיה שארית יעקוב בגויים, בקרב עמים רבים, כאריה בבהמות יער, ככפיר בעדרי־צאן--אשר אם־עבר ורמס וטרף, ואין מציל.  ח תרום ידך, על־צריך; וכל־אויביך, ייכרתו.  ט והיה ביום־ההוא נאום־יהוה, והכרתי סוסיך מקרבך; והאבדתי, מרכבותיך.  י והכרתי, ערי ארצך; והרסתי, כל־מבצריך.  יא והכרתי כשפים, מידך; ומעוננים, לא יהיו־לך.  יב והכרתי פסיליך ומצבותיך, מקרבך; ולא־תשתחווה עוד, למעשה ידיך.  יג ונתשתי אשריך, מקרבך; והשמדתי, עריך.  יד ועשיתי באף ובחמה, נקם--את־הגויים:  אשר, לא שמעו.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מיכה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז