תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מיכה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז


מיכה פרק ה

א ואתה בית-לחם אפרתה, צעיר להיות באלפי יהודה--ממך לי ייצא, להיות מושל בישראל; ומוצאותיו מקדם, מימי עולם.  ב לכן ייתנם, עד-עת יולדה ילדה; ויתר אחיו, ישובון על-בני ישראל.  ג ועמד, ורעה בעוז יהוה--בגאון, שם יהוה אלוהיו; וישבו, כי-עתה יגדל עד-אפסי-ארץ.  ד והיה זה, שלום; אשור כי-יבוא בארצנו, וכי ידרוך בארמנותינו, והקמונו עליו שבעה רועים, ושמונה נסיכי אדם.  ה ורעו את-ארץ אשור, בחרב, ואת-ארץ נמרוד, בפתחיה; והציל, מאשור--כי-יבוא בארצנו, וכי ידרוך בגבולנו.  {פ}

ו והיה שארית יעקוב, בקרב עמים רבים, כטל מאת יהוה, כרביבים עלי-עשב--אשר לא-יקווה לאיש, ולא ייחל לבני אדם.  {פ}

ז והיה שארית יעקוב בגויים, בקרב עמים רבים, כאריה בבהמות יער, ככפיר בעדרי-צאן--אשר אם-עבר ורמס וטרף, ואין מציל.  ח תרום ידך, על-צריך; וכל-אויביך, ייכרתו.  ט והיה ביום-ההוא נאום-יהוה, והכרתי סוסיך מקרבך; והאבדתי, מרכבותיך.  י והכרתי, ערי ארצך; והרסתי, כל-מבצריך.  יא והכרתי כשפים, מידך; ומעוננים, לא יהיו-לך.  יב והכרתי פסיליך ומצבותיך, מקרבך; ולא-תשתחווה עוד, למעשה ידיך.  יג ונתשתי אשריך, מקרבך; והשמדתי, עריך.  יד ועשיתי באף ובחמה, נקם--את-הגויים:  אשר, לא שמעו.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מיכה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז