תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מיכה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
א ואתה בית-לחם אפרתה, צעיר להיות באלפי יהודה--ממך לי ייצא, להיות מושל בישראל; ומוצאותיו מקדם, מימי עולם. ב לכן ייתנם, עד-עת יולדה ילדה; ויתר אחיו, ישובון על-בני ישראל. ג ועמד, ורעה בעוז יהוה--בגאון, שם יהוה אלוהיו; וישבו, כי-עתה יגדל עד-אפסי-ארץ. ד והיה זה, שלום; אשור כי-יבוא בארצנו, וכי ידרוך בארמנותינו, והקמונו עליו שבעה רועים, ושמונה נסיכי אדם. ה ורעו את-ארץ אשור, בחרב, ואת-ארץ נמרוד, בפתחיה; והציל, מאשור--כי-יבוא בארצנו, וכי ידרוך בגבולנו. {פ}
ו והיה שארית יעקוב, בקרב עמים רבים, כטל מאת יהוה, כרביבים עלי-עשב--אשר לא-יקווה לאיש, ולא ייחל לבני אדם. {פ}
ז והיה שארית יעקוב בגויים, בקרב עמים רבים, כאריה בבהמות יער, ככפיר בעדרי-צאן--אשר אם-עבר ורמס וטרף, ואין מציל. ח תרום ידך, על-צריך; וכל-אויביך, ייכרתו. ט והיה ביום-ההוא נאום-יהוה, והכרתי סוסיך מקרבך; והאבדתי, מרכבותיך. י והכרתי, ערי ארצך; והרסתי, כל-מבצריך. יא והכרתי כשפים, מידך; ומעוננים, לא יהיו-לך. יב והכרתי פסיליך ומצבותיך, מקרבך; ולא-תשתחווה עוד, למעשה ידיך. יג ונתשתי אשריך, מקרבך; והשמדתי, עריך. יד ועשיתי באף ובחמה, נקם--את-הגויים: אשר, לא שמעו. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מיכה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז