תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
א ראיתי את-אדני נצב על-המזבח, ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם, ואחריתם, בחרב אהרג: לא-ינוס להם נס, ולא-ימלט להם פליט. ב אם-יחתרו בשאול, משם ידי תקחם; ואם-יעלו, השמים--משם, אורידם. ג ואם-יחבאו בראש הכרמל, משם אחפש ולקחתים; ואם-יסתרו מנגד עיני, בקרקע הים--משם אצוה את-הנחש, ונשכם. ד ואם-ילכו בשבי לפני איביהם, משם אצוה את-החרב והרגתם; ושמתי עיני עליהם לרעה, ולא לטובה. ה ואדני יהוה הצבאות, הנוגע בארץ ותמוג, ואבלו, כל-יושבי בה; ועלתה כיאר כלה, ושקעה כיאר מצרים. ו הבונה בשמים מעלותו, ואגדתו על-ארץ יסדה; הקרא למי-הים, וישפכם על-פני הארץ--יהוה שמו. ז הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל, נאם-יהוה: הלוא את-ישראל, העליתי מארץ מצרים, ופלשתיים מכפתור, וארם מקיר. ח הנה עיני אדני יהוה, בממלכה החטאה, והשמדתי אתה, מעל פני האדמה: אפס, כי לא השמיד אשמיד את-בית יעקב--נאם-יהוה. ט כי-הנה אנכי מצוה, והנעותי בכל-הגוים את-בית ישראל, כאשר ינוע בכברה, ולא-יפול צרור ארץ. י בחרב ימותו, כל חטאי עמי: האמרים, לא-תגיש ותקדים בעדינו--הרעה. יא ביום ההוא, אקים את-סכת דויד הנפלת; וגדרתי את-פרציהן, והרסתיו אקים, ובניתיה, כימי עולם. יב למען יירשו את-שארית אדום, וכל-הגוים, אשר-נקרא שמי, עליהם: נאם-יהוה, עשה זאת. {פ}
יג הנה ימים באים, נאם-יהוה, ונגש חורש בקצר, ודרך ענבים במשך הזרע; והטיפו ההרים עסיס, וכל-הגבעות תתמוגגנה. יד ושבתי, את-שבות עמי ישראל, ובנו ערים נשמות וישבו, ונטעו כרמים ושתו את-יינם; ועשו גנות, ואכלו את-פריהם. טו ונטעתים, על-אדמתם; ולא ינתשו עוד, מעל אדמתם אשר נתתי להם--אמר, יהוה אלהיך. {ש}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט