תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עמוס - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט


עמוס פרק ב

א כה, אמר יהוה, על-שלשה פשעי מואב, ועל-ארבעה לא אשיבנו:  על-שרפו עצמות מלך-אדום, לשיד.  ב ושלחתי-אש במואב, ואכלה ארמנות הקריות; ומת בשאון מואב, בתרועה בקול שופר.  ג והכרתי שופט, מקרבה; וכל-שריה אהרוג עמו, אמר יהוה.  {פ}

ד כה, אמר יהוה, על-שלשה פשעי יהודה, ועל-ארבעה לא אשיבנו:  על-מאסם את-תורת יהוה, וחקיו לא שמרו, ויתעום כזביהם, אשר-הלכו אבותם אחריהם.  ה ושלחתי אש, ביהודה; ואכלה, ארמנות ירושלם.  {פ}

ו כה, אמר יהוה, על-שלשה פשעי ישראל, ועל-ארבעה לא אשיבנו:  על-מכרם בכסף צדיק, ואביון בעבור נעלים.  ז השאפים על-עפר-ארץ בראש דלים, ודרך ענוים יטו; ואיש ואביו, ילכו אל-הנערה, למען חלל, את-שם קדשי.  ח ועל-בגדים חבלים יטו, אצל כל-מזבח; ויין ענושים ישתו, בית אלהיהם.  ט ואנכי השמדתי את-האמרי, מפניהם, אשר כגבה ארזים גבהו, וחסן הוא כאלונים; ואשמיד פריו ממעל, ושרשיו מתחת.  י ואנכי העליתי אתכם, מארץ מצרים; ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה, לרשת את-ארץ האמרי.  יא ואקים מבניכם לנביאים, ומבחוריכם לנזרים; האף אין-זאת בני ישראל, נאם-יהוה.  יב ותשקו את-הנזרים, יין; ועל-הנביאים צויתם לאמר, לא תנבאו.  יג הנה אנכי מעיק, תחתיכם, כאשר תעיק העגלה, המלאה לה עמיר.  יד ואבד מנוס מקל, וחזק לא-יאמץ כחו; וגבור, לא-ימלט נפשו.  טו ותפש הקשת לא יעמד, וקל ברגליו לא ימלט; ורכב הסוס, לא ימלט נפשו.  טז ואמיץ לבו, בגבורים--ערום ינוס ביום-ההוא, נאם-יהוה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עמוס - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט