תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
א כה, אמר יהוה, על-שלשה פשעי מואב, ועל-ארבעה לא אשיבנו: על-שרפו עצמות מלך-אדום, לשיד. ב ושלחתי-אש במואב, ואכלה ארמנות הקריות; ומת בשאון מואב, בתרועה בקול שופר. ג והכרתי שופט, מקרבה; וכל-שריה אהרוג עמו, אמר יהוה. {פ}
ד כה, אמר יהוה, על-שלשה פשעי יהודה, ועל-ארבעה לא אשיבנו: על-מאסם את-תורת יהוה, וחקיו לא שמרו, ויתעום כזביהם, אשר-הלכו אבותם אחריהם. ה ושלחתי אש, ביהודה; ואכלה, ארמנות ירושלם. {פ}
ו כה, אמר יהוה, על-שלשה פשעי ישראל, ועל-ארבעה לא אשיבנו: על-מכרם בכסף צדיק, ואביון בעבור נעלים. ז השאפים על-עפר-ארץ בראש דלים, ודרך ענוים יטו; ואיש ואביו, ילכו אל-הנערה, למען חלל, את-שם קדשי. ח ועל-בגדים חבלים יטו, אצל כל-מזבח; ויין ענושים ישתו, בית אלהיהם. ט ואנכי השמדתי את-האמרי, מפניהם, אשר כגבה ארזים גבהו, וחסן הוא כאלונים; ואשמיד פריו ממעל, ושרשיו מתחת. י ואנכי העליתי אתכם, מארץ מצרים; ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה, לרשת את-ארץ האמרי. יא ואקים מבניכם לנביאים, ומבחוריכם לנזרים; האף אין-זאת בני ישראל, נאם-יהוה. יב ותשקו את-הנזרים, יין; ועל-הנביאים צויתם לאמר, לא תנבאו. יג הנה אנכי מעיק, תחתיכם, כאשר תעיק העגלה, המלאה לה עמיר. יד ואבד מנוס מקל, וחזק לא-יאמץ כחו; וגבור, לא-ימלט נפשו. טו ותפש הקשת לא יעמד, וקל ברגליו לא ימלט; ורכב הסוס, לא ימלט נפשו. טז ואמיץ לבו, בגבורים--ערום ינוס ביום-ההוא, נאם-יהוה. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט