תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עמוס - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

עמוס פרק ז

א כה הראני, אדני יהוה, והנה יוצר גבי, בתחלת עלות הלקש; והנה-לקש--אחר, גזי המלך.  ב והיה, אם-כלה לאכול את-עשב הארץ, ואמר אדני יהוה סלח-נא, מי יקום יעקב:  כי קטן, הוא.  ג נחם יהוה, על-זאת:  לא תהיה, אמר יהוה.  ד כה הראני אדני יהוה, והנה קרא לרב באש אדני יהוה; ותאכל את-תהום רבה, ואכלה את-החלק.  ה ואמר, אדני יהוה חדל-נא--מי יקום, יעקב:  כי קטן, הוא.  ו נחם יהוה, על-זאת; גם-היא לא תהיה, אמר אדני יהוה.  {פ}

ז כה הראני, והנה אדני נצב על-חומת אנך; ובידו, אנך.  ח ויאמר יהוה אלי, מה-אתה ראה עמוס, ואמר, אנך; ויאמר אדני, הנני שם אנך בקרב עמי ישראל--לא-אוסיף עוד, עבור לו.  ט ונשמו במות ישחק, ומקדשי ישראל יחרבו; וקמתי על-בית ירבעם, בחרב.  {ס}

י וישלח, אמציה כהן בית-אל, אל-ירבעם מלך-ישראל, לאמר:  קשר עליך עמוס, בקרב בית ישראל--לא-תוכל הארץ, להכיל את-כל-דבריו.  יא כי-כה אמר עמוס, בחרב ימות ירבעם; וישראל--גלה יגלה, מעל אדמתו.  {ס}

יב ויאמר אמציה, אל-עמוס, חזה, לך ברח-לך אל-ארץ יהודה; ואכל-שם לחם, ושם תנבא.  יג ובית-אל, לא-תוסיף עוד להנבא:  כי מקדש-מלך הוא, ובית ממלכה הוא.  יד ויען עמוס, ויאמר אל-אמציה, לא-נביא אנכי, ולא בן-נביא אנכי:  כי-בוקר אנכי, ובולס שקמים.  טו ויקחני יהוה, מאחרי הצאן; ויאמר אלי יהוה, לך הנבא אל-עמי ישראל.  טז ועתה, שמע דבר-יהוה:  אתה אמר, לא תנבא על-ישראל, ולא תטיף, על-בית ישחק.  יז לכן כה-אמר יהוה, אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו, ואדמתך, בחבל תחלק; ואתה, על-אדמה טמאה תמות, וישראל, גלה יגלה מעל אדמתו.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עמוס - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט