תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
א הוי השאננים בציון, והבטחים בהר שמרון; נקבי ראשית הגוים, ובאו להם בית ישראל. ב עברו כלנה וראו, ולכו משם חמת רבה; ורדו גת-פלשתים, הטובים מן-הממלכות האלה--אם-רב גבולם, מגבלכם. ג המנדים, ליום רע; ותגשון, שבת חמס. ד השכבים על-מטות שן, וסרחים על-ערשותם; ואכלים כרים מצאן, ועגלים מתוך מרבק. ה הפרטים, על-פי הנבל, כדויד, חשבו להם כלי-שיר. ו השתים במזרקי יין, וראשית שמנים ימשחו; ולא נחלו, על-שבר יוסף. ז לכן עתה יגלו, בראש גלים; וסר, מרזח סרוחים. ח נשבע אדני יהוה בנפשו, נאם-יהוה אלהי צבאות, מתאב אנכי את-גאון יעקב, וארמנתיו שנאתי; והסגרתי, עיר ומלאה. ט והיה, אם-יותרו עשרה אנשים בבית אחד--ומתו. י ונשאו דודו ומסרפו, להוציא עצמים מן-הבית, ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך, ואמר אפס; ואמר הס, כי לא להזכיר בשם יהוה. {ס}
יא כי-הנה יהוה מצוה, והכה הבית הגדול רסיסים; והבית הקטן, בקעים. יב הירצון בסלע סוסים, אם-יחרוש בבקרים: כי-הפכתם לראש משפט, ופרי צדקה ללענה. יג השמחים, ללא דבר: האמרים--הלוא בחזקנו, לקחנו לנו קרנים. יד כי הנני מקים עליכם בית ישראל, נאם-יהוה אלהי הצבאות--גוי; ולחצו אתכם מלבוא חמת, עד-נחל הערבה. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט