תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
א שמעו הדבר הזה, פרות הבשן אשר בהר שמרון, העשקות דלים, הרצצות אביונים; האמרת לאדניהם, הביאה ונשתה. ב נשבע אדני יהוה בקדשו, כי הנה ימים באים עליכם; ונשא אתכם בצנות, ואחריתכן בסירות דוגה. ג ופרצים תצאנה, אשה נגדה; והשלכתנה ההרמונה, נאם-יהוה. ד באו בית-אל ופשעו, הגלגל הרבו לפשע; והביאו לבקר זבחיכם, לשלשת ימים מעשרתיכם. ה וקטר מחמץ תודה, וקראו נדבות השמיעו: כי כן אהבתם בני ישראל, נאם אדני יהוה. ו וגם-אני נתתי לכם נקיון שנים, בכל-עריכם, וחסר לחם, בכל מקומתיכם; ולא-שבתם עדי, נאם-יהוה. ז וגם אנכי מנעתי מכם את-הגשם, בעוד שלשה חדשים לקציר, והמטרתי על-עיר אחת, ועל-עיר אחת לא אמטיר; חלקה אחת תמטר, וחלקה אשר-לא-תמטיר עליה תיבש. ח ונעו שתים שלש ערים אל-עיר אחת, לשתות מים--ולא ישבעו; ולא-שבתם עדי, נאם-יהוה. ט הכיתי אתכם, בשדפון ובירקון--הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם, יאכל הגזם; ולא-שבתם עדי, נאם-יהוה. {ס}
י שלחתי בכם דבר, בדרך מצרים--הרגתי בחרב בחוריכם, עם שבי סוסיכם; ואעלה באש מחניכם, ובאפכם, ולא-שבתם עדי, נאם-יהוה. יא הפכתי בכם, כמהפכת אלהים את-סדם ואת-עמרה, ותהיו, כאוד מצל משרפה; ולא-שבתם עדי, נאם-יהוה. יב לכן, כה אעשה-לך ישראל: עקב כי-זאת אעשה-לך, הכון לקראת-אלהיך ישראל. יג כי הנה יוצר הרים וברא רוח, ומגיד לאדם מה-שחו, עשה שחר עיפה, ודרך על-במתי ארץ--יהוה אלהי-צבאות, שמו. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט