תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
א כה הראני, אדני יהוה; והנה, כלוב קיץ. ב ויאמר, מה-אתה ראה עמוס, ואמר, כלוב קיץ; ויאמר יהוה אלי, בא הקץ אל-עמי ישראל--לא-אוסיף עוד, עבור לו. ג והילילו שירות היכל, ביום ההוא--נאם, אדני יהוה: רב הפגר, בכל-מקום השליך הס. {פ}
ד שמעו-זאת, השאפים אביון; ולשבית, ענוי- עניי- ארץ. ה לאמר, מתי יעבר החדש ונשבירה שבר, והשבת, ונפתחה-בר--להקטין איפה ולהגדיל שקל, ולעות מאזני מרמה. ו לקנות בכסף דלים, ואביון בעבור נעלים; ומפל בר, נשביר. ז נשבע יהוה, בגאון יעקב; אם-אשכח לנצח, כל-מעשיהם. ח העל זאת לא-תרגז הארץ, ואבל כל-יושב בה; ועלתה כאר כלה, ונגרשה ונשקה ונשקעה כיאור מצרים. {פ}
ט והיה ביום ההוא, נאם אדני יהוה, והבאתי השמש, בצהרים; והחשכתי לארץ, ביום אור. י והפכתי חגיכם לאבל, וכל-שיריכם לקינה, והעליתי על-כל-מתנים שק, ועל-כל-ראש קרחה; ושמתיה כאבל יחיד, ואחריתה כיום מר. {פ}
יא הנה ימים באים, נאם אדני יהוה, והשלחתי רעב, בארץ: לא-רעב ללחם, ולא-צמא למים--כי אם-לשמע, את דברי יהוה. יב ונעו מים עד-ים, ומצפון ועד-מזרח; ישוטטו לבקש את-דבר-יהוה, ולא ימצאו. יג ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות, והבחורים--בצמא. יד הנשבעים, באשמת שמרון, ואמרו חי אלהיך דן, וחי דרך באר-שבע; ונפלו, ולא-יקומו עוד. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט