תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דניאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א בשנת שלוש, לכורש מלך פרס, דבר נגלה לדניאל, אשר־נקרא שמו בלטשאצר; ואמת הדבר, וצבא גדול, ובין את־הדבר, ובינה לו במראה. ב בימים, ההם--אני דניאל הייתי מתאבל, שלושה שבועים ימים. ג לחם חמודות לא אכלתי, ובשר ויין לא־בא אל־פי--וסוך לא־סכתי: עד־מלאות, שלושת שבועים ימים. {פ}
ד וביום עשרים וארבעה, לחודש הראשון: ואני, הייתי על יד הנהר הגדול--הוא חידקל. ה ואשא את־עיניי וארא, והנה איש־אחד לבוש בדים; ומותניו חגורים, בכתם אופז. ו וגווייתו כתרשיש, ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש, וזרועותיו ומרגלותיו, כעין נחושת קלל; וקול דבריו, כקול המון. ז וראיתי אני דניאל לבדי, את־המראה, והאנשים אשר היו עימי, לא ראו את־המראה; אבל, חרדה גדולה נפלה עליהם, ויברחו, בהיחבא. ח ואני, נשארתי לבדי, ואראה את־המראה הגדולה הזאת, ולא נשאר־בי כוח; והודי, נהפך עליי למשחית, ולא עצרתי, כוח. ט ואשמע, את־קול דבריו; וכשומעי, את־קול דבריו, ואני הייתי נרדם על־פניי, ופניי ארצה. י והנה־יד, נגעה בי; ותניעני על־ברכיי, וכפות ידיי. יא ויאמר אליי דניאל איש־חמודות הבן בדברים אשר אנוכי דובר אליך, ועמוד על־עומדך--כי עתה, שולחתי אליך; ובדברו עימי את־הדבר הזה, עמדתי מרעיד. יב ויאמר אליי, אל־תירא דניאל--כי מן־היום הראשון אשר נתת את־ליבך להבין ולהתענות לפני אלוהיך, נשמעו דבריך; ואני־באתי, בדבריך. יג ושר מלכות פרס, עומד לנגדי עשרים ואחד יום, והנה מיכאל אחד השרים הראשונים, בא לעוזרני; ואני נותרתי שם, אצל מלכי פרס. יד ובאתי, להבינך, את אשר־יקרה לעמך, באחרית הימים: כי־עוד חזון, לימים. טו ובדברו עימי, כדברים האלה--נתתי פניי ארצה, ונאלמתי. טז והנה, כדמות בני אדם, נוגע, על־שפתיי; ואפתח־פי, ואדברה ואומרה אל־העומד לנגדי, אדוני במראה נהפכו ציריי עליי, ולא עצרתי כוח. יז והיך יוכל, עבד אדוני זה, לדבר, עם־אדוני זה; ואני מעתה לא־יעמוד־בי כוח, ונשמה לא נשארה־בי. יח ויוסף וייגע־בי כמראה אדם, ויחזקני. יט ויאמר אל־תירא איש־חמודות, שלום לך--חזק וחזק; וכדברו עימי התחזקתי, ואומרה ידבר אדוני כי חיזקתני. כ ויאמר, הידעת למה־באתי אליך, ועתה אשוב, להילחם עם־שר פרס; ואני יוצא, והנה שר־יוון בא. כא אבל אגיד לך, את־הרשום בכתב אמת; ואין אחד מתחזק עימי, על־אלה, כי אם־מיכאל, שרכם. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דניאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב