תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דניאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א בשנת חדה, לבלשאצר מלך בבל, דניאל חילם חזה, וחזווי רישיה על-משכביה; באדיין חלמא כתב, ריש מילין אמר. ב עני דניאל ואמר, חזי הווית בחזווי עם-ליליא; וארו, ארבע רוחי שמיא, מגיחן, לימא רבא. ג וארבע חיוון רברבן, סלקן מן-ימא, שניין, דא מן-דא. ד קדמייתא כאריה, וגפין די-נשר לה; חזי הווית עד די-מריטו גפה ונטילת מן-ארעא, ועל-רגליין כאנש הוקימת, ולבב אנש, יהיב לה. ה וארו חיווה אוחרי תניינה דמיה לדוב, ולשטר-חד הוקימת, ותלת עלעין בפומה, בין שינה; וכן אמרין לה, קומי אכולי בשר שגיא. ו באתר דנה חזי הווית, וארו אוחרי כנמר, ולה גפין ארבע די-עוף, על-גבה; וארבעה רישין לחיוותא, ושולטן יהיב לה. ז באתר דנה חזי הווית בחזווי ליליא, וארו חיווה רביעאה דחילה ואימתני ותקיפא יתירה ושיניין די-פרזל לה רברבן, אכלה ומדקה, ושארא ברגלה רפסה; והיא משניה, מן-כל-חיוותא די קודמה, וקרניין עשר, לה. ח משתכל הווית בקרניא, ואלו קרן אוחרי זעירה סלקת ביניהן, ותלת מן-קרניא קדמייתא, אתעקרה מן-קודמה; ואלו עיינין כעייני אנשא, בקרנא-דא, ופום, ממליל רברבן. ט חזי הווית, עד די כורסוון רמיו, ועתיק יומין, יתיב; לבושיה כתלג חיוור, ושער רישיה כעמר נקי, כורסייה שביבין די-נור, גלגילוהי נור דליק. י נהר די-נור, נגיד ונפיק מן-קודמוהי, אלף אלפין ישמשוניה, וריבו רבבן קודמוהי יקומון; דינא יתיב, וספרין פתיחו. יא חזי הווית--באדיין מן-קל מיליא רברבתא, די קרנא ממללה; חזי הווית עד די קטילת חיוותא, והובד גשמה, ויהיבת, ליקידת אשא. יב ושאר, חיוותא, העדיו, שולטנהון; וארכה בחיין יהיבת להון, עד-זמן ועידן. יג חזי הווית, בחזווי ליליא, וארו עם-ענני שמיא, כבר אנש אתי הוה; ועד-עתיק יומיא מטה, וקדמוהי הקרבוהי. יד וליה יהיב שולטן, ויקר ומלכו, וכול עממיא אומיא ולישניא, ליה יפלחון; שולטניה שולטן עלם, די-לא יעדי, ומלכותיה, די-לא תתחבל. {פ}
טו אתכריית רוחי אנה דניאל, בגו נדני; וחזווי רישי, יבהלונני. טז קרבית, על-חד מן-קאמיא, ויציבא אבעי-מיניה, על-כל-דנה; ואמר-לי, ופשר מיליא יהודעינני. יז אילין חיוותא רברבתא, די אינין ארבע--ארבעה מלכין, יקומון מן-ארעא. יח ויקבלון, מלכותא, קדישי, עליונין; ויחסנון מלכותא עד-עלמא, ועד עלם עלמיא. יט אדיין, צבית ליצבא על-חיוותא רביעייתא, די-הות שניה, מן-כולהן: דחילה יתירה, שינה די-פרזל וטפרה די-נחש, אכלה מדקה, ושארא ברגלה רפסה. כ ועל-קרניא עשר, די ברישה, ואוחרי די סלקת, ונפלה מן-קודמה תלת; וקרנא דיכין ועיינין לה, ופום ממליל רברבן, וחזווה, רב מן-חברתה. כא חזי הווית--וקרנא דיכין, עבדא קרב עם-קדישין; ויכלה, להון. כב עד די-אתה, עתיק יומיא, ודינא יהיב, לקדישי עליונין; וזמנא מטה, ומלכותא החסינו קדישין. כג כן, אמר, חיוותא רביעייתא, מלכו רביעאה תהוי בארעא די תשני מן-כל-מלכוותא; ותיכול, כל-ארעא, ותדושינה, ותדקינה. כד וקרניא עשר--מינה מלכותא, עשרה מלכין יקומון; ואוחרן יקום אחריהון, והוא ישני מן-קדמיי, ותלתה מלכין, יהשפיל. כה ומילין, לצד עילאה ימליל, ולקדישי עליונין, יבלי; ויסבר, להשניה זמנין ודת, ויתייהבון בידיה, עד-עידן ועידנין ופלג עידן. כו ודינא, ייתיב; ושולטניה יהעדון, להשמדה ולהובדה עד-סופא. כז ומלכותא ושולטנא ורבותא, די מלכוות תחות כל-שמיא, יהיבת, לעם קדישי עליונין; מלכותיה, מלכות עלם, וכול שולטניא, ליה יפלחון וישתמעון. כח עד-כה, סופא די-מילתא; אנה דניאל שגיא רעיוניי יבהלונני, וזיוויי ישתנון עליי, ומילתא, בליבי נטרית. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דניאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב