תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דניאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א בשנת שלוש, למלכות בלשאצר המלך--חזון נראה אליי, אני דניאל, אחרי הנראה אליי, בתחילה. ב ואראה, בחזון, ויהי בראותי, ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה; ואראה, בחזון, ואני הייתי, על-אובל אוליי. ג ואשא עיניי, ואראה, והנה איל אחד עומד לפני האובל, ולו קרניים; והקרניים גבוהות, והאחת גבוהה מן-השנית, והגבוהה, עולה באחרונה. ד ראיתי את-האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה, וכל-חיות לא-יעמדו לפניו, ואין מציל, מידו; ועשה כרצונו, והגדיל. ה ואני הייתי מבין, והנה צפיר-העיזים בא מן-המערב על-פני כל-הארץ, ואין נוגע, בארץ; והצפיר--קרן חזות, בין עיניו. ו ויבוא, עד-האיל בעל הקרניים, אשר ראיתי, עומד לפני האובל; וירץ אליו, בחמת כוחו. ז וראיתיו מגיע אצל האיל, ויתמרמר אליו ויך את-האיל וישבר את-שתי קרניו, ולא-היה כוח באיל, לעמוד לפניו; וישליכהו ארצה וירמסהו, ולא-היה מציל לאיל מידו. ח וצפיר העיזים, הגדיל עד-מאוד; וכעוצמו, נשברה הקרן הגדולה, ותעלינה חזות ארבע תחתיה, לארבע רוחות השמיים. ט ומן-האחת מהם, יצא קרן-אחת מצעירה; ותגדל-יתר אל-הנגב ואל-המזרח, ואל-הצבי. י ותגדל, עד-צבא השמיים; ותפל ארצה מן-הצבא ומן-הכוכבים, ותרמסם. יא ועד שר-הצבא, הגדיל; וממנו הורם התמיד, והושלך מכון מקדשו. יב וצבא תינתן על-התמיד, בפשע; ותשלך אמת ארצה, ועשתה והצליחה. יג ואשמעה אחד-קדוש, מדבר; ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר, עד-מתיי החזון התמיד והפשע שומם--תת וקודש וצבא, מרמס. יד ויאמר אליי--עד ערב בוקר, אלפיים ושלוש מאות; ונצדק, קודש. טו ויהי, בראותי אני דניאל--את-החזון; ואבקשה בינה, והנה עומד לנגדי כמראה-גבר. טז ואשמע קול-אדם, בין אוליי; ויקרא, ויאמר, גבריאל, הבן להלז את-המראה. יז ויבוא, אצל עומדי, ובבואו נבעתי, ואפלה על-פניי; ויאמר אליי הבן בן-אדם, כי לעת-קץ החזון. יח ובדברו עימי, נרדמתי על-פניי ארצה; וייגע-בי--ויעמידני, על-עומדי. יט ויאמר הנני מודיעך, את אשר-יהיה באחרית הזעם: כי, למועד קץ. כ האיל אשר-ראית, בעל הקרניים--מלכי, מדיי ופרס. כא והצפיר השעיר, מלך יוון; והקרן הגדולה אשר בין-עיניו, הוא המלך הראשון. כב והנשברת--ותעמודנה ארבע, תחתיה: ארבע מלכויות מגוי יעמודנה, ולא בכוחו. כג ובאחרית, מלכותם, כהתם, הפושעים--יעמוד מלך עז-פנים, ומבין חידות. כד ועצם כוחו ולא בכוחו, ונפלאות ישחית והצליח ועשה; והשחית עצומים, ועם-קדושים. כה ועל-שכלו, והצליח מרמה בידו, ובלבבו יגדיל, ובשלווה ישחית רבים; ועל שר-שרים יעמוד, ובאפס יד יישבר. כו ומראה הערב והבוקר אשר נאמר, אמת הוא; ואתה סתום החזון, כי לימים רבים. כז ואני דניאל, נהייתי ונחליתי ימים, ואקום, ואעשה את-מלאכת המלך; ואשתומם על-המראה, ואין מבין. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דניאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב