תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דניאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

דניאל פרק ח

א בשנת שלוש, למלכות בלשאצר המלך--חזון נראה אליי, אני דניאל, אחרי הנראה אליי, בתחילה.  ב ואראה, בחזון, ויהי בראותי, ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה; ואראה, בחזון, ואני הייתי, על־אובל אוליי.  ג ואשא עיניי, ואראה, והנה איל אחד עומד לפני האובל, ולו קרניים; והקרניים גבוהות, והאחת גבוהה מן־השנית, והגבוהה, עולה באחרונה.  ד ראיתי את־האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה, וכל־חיות לא־יעמדו לפניו, ואין מציל, מידו; ועשה כרצונו, והגדיל.  ה ואני הייתי מבין, והנה צפיר־העיזים בא מן־המערב על־פני כל־הארץ, ואין נוגע, בארץ; והצפיר--קרן חזות, בין עיניו.  ו ויבוא, עד־האיל בעל הקרניים, אשר ראיתי, עומד לפני האובל; וירץ אליו, בחמת כוחו.  ז וראיתיו מגיע אצל האיל, ויתמרמר אליו ויך את־האיל וישבר את־שתי קרניו, ולא־היה כוח באיל, לעמוד לפניו; וישליכהו ארצה וירמסהו, ולא־היה מציל לאיל מידו.  ח וצפיר העיזים, הגדיל עד־מאוד; וכעוצמו, נשברה הקרן הגדולה, ותעלינה חזות ארבע תחתיה, לארבע רוחות השמיים.  ט ומן־האחת מהם, יצא קרן־אחת מצעירה; ותגדל־יתר אל־הנגב ואל־המזרח, ואל־הצבי.  י ותגדל, עד־צבא השמיים; ותפל ארצה מן־הצבא ומן־הכוכבים, ותרמסם.  יא ועד שר־הצבא, הגדיל; וממנו הורם התמיד, והושלך מכון מקדשו.  יב וצבא תינתן על־התמיד, בפשע; ותשלך אמת ארצה, ועשתה והצליחה.  יג ואשמעה אחד־קדוש, מדבר; ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר, עד־מתיי החזון התמיד והפשע שומם--תת וקודש וצבא, מרמס.  יד ויאמר אליי--עד ערב בוקר, אלפיים ושלוש מאות; ונצדק, קודש.  טו ויהי, בראותי אני דניאל--את־החזון; ואבקשה בינה, והנה עומד לנגדי כמראה־גבר.  טז ואשמע קול־אדם, בין אוליי; ויקרא, ויאמר, גבריאל, הבן להלז את־המראה.  יז ויבוא, אצל עומדי, ובבואו נבעתי, ואפלה על־פניי; ויאמר אליי הבן בן־אדם, כי לעת־קץ החזון.  יח ובדברו עימי, נרדמתי על־פניי ארצה; וייגע־בי--ויעמידני, על־עומדי.  יט ויאמר הנני מודיעך, את אשר־יהיה באחרית הזעם:  כי, למועד קץ.  כ האיל אשר־ראית, בעל הקרניים--מלכי, מדיי ופרס.  כא והצפיר השעיר, מלך יוון; והקרן הגדולה אשר בין־עיניו, הוא המלך הראשון.  כב והנשברת--ותעמודנה ארבע, תחתיה:  ארבע מלכויות מגוי יעמודנה, ולא בכוחו.  כג ובאחרית, מלכותם, כהתם, הפושעים--יעמוד מלך עז־פנים, ומבין חידות.  כד ועצם כוחו ולא בכוחו, ונפלאות ישחית והצליח ועשה; והשחית עצומים, ועם־קדושים.  כה ועל־שכלו, והצליח מרמה בידו, ובלבבו יגדיל, ובשלווה ישחית רבים; ועל שר־שרים יעמוד, ובאפס יד יישבר.  כו ומראה הערב והבוקר אשר נאמר, אמת הוא; ואתה סתום החזון, כי לימים רבים.  כז ואני דניאל, נהייתי ונחליתי ימים, ואקום, ואעשה את־מלאכת המלך; ואשתומם על־המראה, ואין מבין.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דניאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב