תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דניאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א בשנת שלוש, למלכות בלשאצר המלך--חזון נראה אליי, אני דניאל, אחרי הנראה אליי, בתחילה. ב ואראה, בחזון, ויהי בראותי, ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה; ואראה, בחזון, ואני הייתי, על־אובל אוליי. ג ואשא עיניי, ואראה, והנה איל אחד עומד לפני האובל, ולו קרניים; והקרניים גבוהות, והאחת גבוהה מן־השנית, והגבוהה, עולה באחרונה. ד ראיתי את־האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה, וכל־חיות לא־יעמדו לפניו, ואין מציל, מידו; ועשה כרצונו, והגדיל. ה ואני הייתי מבין, והנה צפיר־העיזים בא מן־המערב על־פני כל־הארץ, ואין נוגע, בארץ; והצפיר--קרן חזות, בין עיניו. ו ויבוא, עד־האיל בעל הקרניים, אשר ראיתי, עומד לפני האובל; וירץ אליו, בחמת כוחו. ז וראיתיו מגיע אצל האיל, ויתמרמר אליו ויך את־האיל וישבר את־שתי קרניו, ולא־היה כוח באיל, לעמוד לפניו; וישליכהו ארצה וירמסהו, ולא־היה מציל לאיל מידו. ח וצפיר העיזים, הגדיל עד־מאוד; וכעוצמו, נשברה הקרן הגדולה, ותעלינה חזות ארבע תחתיה, לארבע רוחות השמיים. ט ומן־האחת מהם, יצא קרן־אחת מצעירה; ותגדל־יתר אל־הנגב ואל־המזרח, ואל־הצבי. י ותגדל, עד־צבא השמיים; ותפל ארצה מן־הצבא ומן־הכוכבים, ותרמסם. יא ועד שר־הצבא, הגדיל; וממנו הורם התמיד, והושלך מכון מקדשו. יב וצבא תינתן על־התמיד, בפשע; ותשלך אמת ארצה, ועשתה והצליחה. יג ואשמעה אחד־קדוש, מדבר; ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר, עד־מתיי החזון התמיד והפשע שומם--תת וקודש וצבא, מרמס. יד ויאמר אליי--עד ערב בוקר, אלפיים ושלוש מאות; ונצדק, קודש. טו ויהי, בראותי אני דניאל--את־החזון; ואבקשה בינה, והנה עומד לנגדי כמראה־גבר. טז ואשמע קול־אדם, בין אוליי; ויקרא, ויאמר, גבריאל, הבן להלז את־המראה. יז ויבוא, אצל עומדי, ובבואו נבעתי, ואפלה על־פניי; ויאמר אליי הבן בן־אדם, כי לעת־קץ החזון. יח ובדברו עימי, נרדמתי על־פניי ארצה; וייגע־בי--ויעמידני, על־עומדי. יט ויאמר הנני מודיעך, את אשר־יהיה באחרית הזעם: כי, למועד קץ. כ האיל אשר־ראית, בעל הקרניים--מלכי, מדיי ופרס. כא והצפיר השעיר, מלך יוון; והקרן הגדולה אשר בין־עיניו, הוא המלך הראשון. כב והנשברת--ותעמודנה ארבע, תחתיה: ארבע מלכויות מגוי יעמודנה, ולא בכוחו. כג ובאחרית, מלכותם, כהתם, הפושעים--יעמוד מלך עז־פנים, ומבין חידות. כד ועצם כוחו ולא בכוחו, ונפלאות ישחית והצליח ועשה; והשחית עצומים, ועם־קדושים. כה ועל־שכלו, והצליח מרמה בידו, ובלבבו יגדיל, ובשלווה ישחית רבים; ועל שר־שרים יעמוד, ובאפס יד יישבר. כו ומראה הערב והבוקר אשר נאמר, אמת הוא; ואתה סתום החזון, כי לימים רבים. כז ואני דניאל, נהייתי ונחליתי ימים, ואקום, ואעשה את־מלאכת המלך; ואשתומם על־המראה, ואין מבין. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דניאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב