תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דניאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

דניאל פרק יא

א ואני בשנת אחת, לדריווש המדי--עומדי למחזיק ולמעוז, לו.  ב ועתה, אמת אגיד לך; הנה־עוד שלושה מלכים עומדים לפרס, והרביעי יעשיר עושר־גדול מכול, וכחזקתו בעושרו, יעיר הכול את מלכות יוון.  ג ועמד, מלך גיבור; ומשל ממשל רב, ועשה כרצונו.  ד וכעומדו, תישבר מלכותו, ותיחץ, לארבע רוחות השמיים; ולא לאחריתו, ולא כמושלו אשר משל--כי תינתש מלכותו, ולאחרים מלבד־אלה.  ה ויחזק מלך־הנגב, ומן־שריו; ויחזק עליו ומשל, ממשל רב ממשלתו.  ו ולקץ שנים, יתחברו, ובת מלך־הנגב תבוא אל־מלך הצפון, לעשות מישרים; ולא־תעצור כוח הזרוע, ולא יעמוד וזרועו, ותינתן היא ומביאיה והיולדה, ומחזיקה בעיתים.  ז ועמד מנצר שורשיה, כנו; ויבוא אל־החיל, ויבוא במעוז מלך הצפון, ועשה בהם, והחזיק.  ח וגם אלוהיהם עם־נסיכיהם עם־כלי חמדתם כסף וזהב, בשבי--יביא מצריים; והוא שנים יעמוד, ממלך הצפון.  ט ובא, במלכות מלך הנגב, ושב, אל־אדמתו.  י ובניו יתגרו, ואספו המון חיילים רבים, ובא בוא, ושטף ועבר; וישוב ויתגרה, עד־מעוזו.  יא ויתמרמר, מלך הנגב, ויצא, ונלחם עימו עם־מלך הצפון; והעמיד המון רב, וניתן ההמון בידו.  יב ונישא ההמון, ורם לבבו; והפיל ריבואות, ולא יעוז.  יג ושב, מלך הצפון, והעמיד המון, רב מן־הראשון; ולקץ העיתים שנים יבוא בוא, בחיל גדול וברכוש רב.  יד ובעיתים ההם, רבים יעמדו על־מלך הנגב; ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון--ונכשלו.  טו ויבוא, מלך הצפון, וישפוך סוללה, ולכד עיר מבצרות; וזרועות הנגב, לא יעמודו, ועם מבחריו, ואין כוח לעמוד.  טז ויעש הבא אליו כרצונו, ואין עומד לפניו; ויעמוד בארץ־הצבי, וכלה בידו.  יז וישם פניו לבוא בתוקף כל־מלכותו, וישרים עימו--ועשה; ובת הנשים ייתן־לו להשחיתה, ולא תעמוד ולא־לו תהיה.  יח וישם פניו לאיים, ולכד רבים; והשבית קצין חרפתו לו, בלתי חרפתו ישיב לו.  יט וישב פניו, למעוזי ארצו; ונכשל ונפל, ולא יימצא.  כ ועמד על־כנו מעביר נוגש, הדר מלכות; ובימים אחדים יישבר, ולא באפיים ולא במלחמה.  כא ועמד על־כנו נבזה, ולא־נתנו עליו הוד מלכות; ובא בשלווה, והחזיק מלכות בחלקלקות.  כב וזרועות השטף יישטפו מלפניו, ויישברו; וגם, נגיד ברית.  כג ומן־התחברות אליו, יעשה מרמה; ועלה ועצם, במעט־גוי.  כד בשלווה ובמשמני מדינה, יבוא, ועשה אשר לא־עשו אבותיו ואבות אבותיו, ביזה ושלל ורכוש להם יבזור; ועל מבצרים יחשב מחשבותיו, ועד־עת.  כה ויער כוחו ולבבו על־מלך הנגב, בחיל גדול, ומלך הנגב יתגרה למלחמה, בחיל־גדול ועצום עד־מאוד; ולא יעמוד, כי־יחשבו עליו מחשבות.  כו ואוכלי פת־בגו ישברוהו, וחילו ישטוף; ונפלו, חללים רבים.  כז ושניהם המלכים לבבם למרע, ועל־שולחן אחד כזב ידברו; ולא תצלח, כי־עוד קץ למועד.  כח וישוב ארצו ברכוש גדול, ולבבו על־ברית קודש; ועשה, ושב לארצו.  כט למועד ישוב, ובא בנגב; ולא־תהיה כראשונה, וכאחרונה.  ל ובאו בו ציים כיתים, ונכאה, ושב וזעם על־ברית־קודש, ועשה; ושב ויבן, על־עוזבי ברית קודש.  לא וזרועים, ממנו יעמודו; וחיללו המקדש המעוז, והסירו התמיד, ונתנו, השיקוץ משומם.  לב ומרשיעי ברית, יחניף בחלקות; ועם יודעי אלוהיו, יחזיקו ועשו.  לג ומשכילי עם, יבינו לרבים; ונכשלו בחרב ובלהבה, בשבי ובביזה--ימים.  לד ובהיכשלם, ייעזרו עזר מעט; ונלוו עליהם רבים, בחלקלקות.  לה ומן־המשכילים ייכשלו, לצרוף בהם ולברר וללבן--עד־עת קץ:  כי־עוד, למועד.  לו ועשה כרצונו המלך, ויתרומם ויתגדל על־כל־אל, ועל אל אלים, ידבר נפלאות; והצליח עד־כלה זעם, כי נחרצה נעשתה.  לז ועל־אלוהי אבותיו לא יבין, ועל־חמדת נשים ועל־כל־אלוה לא יבין:  כי על־כול, יתגדל.  לח ולאלוה, מעוזים, על־כנו, יכבד; ולאלוה אשר לא־ידעוהו אבותיו, יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה--ובחמודות.  לט ועשה למבצרי מעוזים, עם־אלוה נכר, אשר יכיר, ירבה כבוד; והמשילם, ברבים, ואדמה, יחלק במחיר.  מ ובעת קץ, יתנגח עימו מלך הנגב, וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים, ובאונייות רבות; ובא בארצות, ושטף ועבר.  מא ובא בארץ הצבי, ורבות ייכשלו; ואלה, יימלטו מידו--אדום ומואב, וראשית בני עמון.  מב וישלח ידו, בארצות; וארץ מצריים, לא תהיה לפליטה.  מג ומשל, במכמני הזהב והכסף, ובכול, חמודות מצריים--ולובים וכושים, במצעדיו.  מד ושמועות יבהלוהו, ממזרח ומצפון; ויצא בחמה גדולה, להשמיד ולהחרים רבים.  מה וייטע אוהלי אפדנו, בין ימים להר־צבי־קודש; ובא, עד־קיצו, ואין עוזר, לו.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דניאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב