תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דניאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א נבוכדנאצר מלכא, עבד צלים די-דהב, רומיה אמין שיתין, פתייה אמין שית; אקימיה בבקעת דורא, במדינת בבל. ב ונבוכדנאצר מלכא שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ופחוותא אדרגזריא גדבריא דתבריא, תפתיא, וכול, שלטוני מדינתא--למיתי לחנוכת צלמא, די הקים נבוכדנאצר מלכא. ג באדיין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחוותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיי, וכול שלטוני מדינתא, לחנוכת צלמא, די הקים נבוכדנאצר מלכא; וקיימין לוקביל צלמא, די הקים נבוכדנאצר. ד וכרוזא, קרי בחיל: לכון אמרין עממיא, אומיא ולישניא. ה בעידנא די-תשמעון קל קרנא משרוקיתא קתרוס שבכא פסנתירין, סומפוניא, וכול, זני זמרא--תיפלון ותסגדון לצלם דהבא, די הקים נבוכדנאצר מלכא. ו ומן-די-לא ייפיל, ויסגוד--בה-שעתא יתרמי, לגוא-אתון נורא יקידתא. ז כל-קוביל דנה ביה-זמנא כדי שמעין כל-עממיא קל קרנא משרוקיתא קתרוס שבכא, פסנטירין, וכול, זני זמרא--נפלין כל-עממיא אומיא ולישניא, סגדין לצלם דהבא, די הקים, נבוכדנאצר מלכא. ח כל-קוביל דנה ביה-זמנא, קריבו גוברין כשדאין; ואכלו קרציהון, די יהודיי. ט ענו, ואמרין, לנבוכדנאצר, מלכא: מלכא, לעלמין חיי. י אנת מלכא, שמתה טעים, די כל-אנש די-ישמע קל קרנא משרוקיתא קתרוס שבכא פסנתירין וסופוניה, וכול זני זמרא--ייפיל ויסגוד, לצלם דהבא. יא ומן-די-לא ייפיל, ויסגוד--יתרמי, לגוא-אתון נורא יקידתא. יב איתיי גוברין יהודאיין, די-מניתה יתהון על-עבידת מדינת בבל, שדרך מישך, ועביד נגו--גובריא איליך, לא-שמו עלך מלכא טעים, לאלהך לא פלחין, ולצלם דהבא די הקימתה לא סגדין. {ס}
יג באדיין נבוכדנאצר, ברגז וחמא, אמר להייתיה, לשדרך מישך ועביד נגו; באדיין גובריא איליך, היתייו קודם מלכא. יד עני נבוכדנאצר, ואמר להון, הצדא, שדרך מישך ועביד נגו: לאלהיי, לא איתיכון פלחין, ולצלם דהבא די הקימת, לא סגדין. טו כען הן איתיכון עתידין, די בעידנא די-תשמעון קל קרנא משרוקיתא קתרוס שבכא פסנתירין וסומפוניה וכול זני זמרא תיפלון ותסגדון לצלמא די-עבדית, והן לא תסגדון, בה-שעתא תתרמון לגוא-אתון נורא יקידתא; ומן-הוא אלה, די ישיזבינכון מן-ידיי. טז ענו, שדרך מישך ועביד נגו, ואמרין, למלכא: נבוכדנאצר--לא-חשחין אנחנא על-דנה פתגם, להתבותך. יז הן איתיי, אלהנא די-אנחנא פלחין--יכיל, לשיזבותנא: מן-אתון נורא יקידתא ומן-ידך מלכא, ישיזיב. יח והן לא, ידיע להוי-לך מלכא; די לאלהך, לא-איתנא פלחין, ולצלם דהבא די הקימתה, לא נסגוד. {ס}
יט באדיין נבוכדנאצר התמלי חמא, וצלים אנפוהי אשתני, על-שדרך מישך, ועביד נגו; עני ואמר, למיזי לאתונא, חד-שבעה, על די חזי למיזייה. כ ולגוברין גיברי-חיל, די בחייליה, אמר לכפתה, לשדרך מישך ועביד נגו--למרמי, לאתון נורא יקידתא. כא באדיין גובריא איליך, כפיתו בסרבליהון פטשיהון, וכרבלתהון, ולבושיהון; ורמיו, לגוא-אתון נורא יקידתא. כב כל-קוביל דנה, מן-די מילת מלכא מחצפה, ואתונא, איזי יתירה; גובריא איליך, די הסיקו לשדרך מישך ועביד נגו, קטיל הימון, שביבא די נורא. כג וגובריא איליך תלתיהון, שדרך מישך ועביד נגו--נפלו לגוא-אתון-נורא יקידתא, מכפתין. {פ}
כד אדיין נבוכדנאצר מלכא, תווה וקם בהתבהלה; עני ואמר להדברוהי, הלוא גוברין תלתה רמינא לגוא-נורא מכפתין, עניין ואמרין למלכא, יציבא מלכא. כה עני ואמר, הא-אנה חזי גוברין ארבעה שריין מהלכין בגו-נורא, וחבל, לא-איתיי בהון; וריוויה די רביעאה, דמי לבר-אלהין. {ס}
כו באדיין קריב נבוכדנאצר, לתרע אתון נורא יקידתא, עני ואמר שדרך מישך ועביד-נגו עבדוהי די-אלהא עילאה, פוקו ואתו; באדיין נפקין, שדרך מישך ועביד נגו--מן-גוא נורא. כז ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחוותא, והדברי מלכא--חזיין לגובריא איליך די לא-שליט נורא בגשמהון ושער רישהון לא התחרך, וסרבליהון לא שנו; וריח נור, לא עדת בהון. כח עני נבוכדנאצר ואמר, בריך אלההון די-שדרך מישך ועביד נגו, די-שלח מלאכיה ושיזיב לעבדוהי, די התרחיצו עלוהי; ומילת מלכא, שניו, ויהבו גשמהון די לא-יפלחון ולא-יסגדון לכל-אלה, להן לאלההון. כט ומיני, שים טעים, די כל-עם אומה ולישן די-יימר שלו על אלההון די-שדרך מישך ועביד נגו, הדמין יתעביד וביתיה נוולי ישתווה; כל-קוביל, די לא איתיי אלה אוחרן, די-ייכול להצלה, כדנה. ל באדיין מלכא, הצלח לשדרך מישך ועביד נגו--במדינת בבל. {פ}
לא נבוכדנאצר מלכא, לכל-עממיא אומיא ולישניא די-דיירין בכל-ארעא--שלמכון ישגי. לב אתיא, ותמהיא, די עבד עימי, אלהא עילאה--שפר קודמיי, להחוויה. לג אתוהי כמה רברבין, ותמהוהי כמה תקיפין; מלכותיה מלכות עלם, ושולטניה עם-דר ודר.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דניאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב