תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
קוהלת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א מי, כהחכם, ומי יודע, פשר דבר; חכמת אדם תאיר פניו, ועוז פניו ישונה. ב אני, פי־מלך שמור, ועל, דברת שבועת אלוהים. ג אל־תיבהל מפניו תלך, אל־תעמוד בדבר רע: כי כל־אשר יחפוץ, יעשה. ד באשר דבר־מלך, שלטון; ומי יאמר־לו, מה־תעשה. ה שומר מצוה, לא יידע דבר רע; ועת ומשפט, יידע לב חכם. ו כי לכל־חפץ, יש עת ומשפט: כי־רעת האדם, רבה עליו. ז כי־איננו יודע, מה־שיהיה: כי כאשר יהיה, מי יגיד לו. ח אין אדם שליט ברוח, לכלוא את־הרוח, ואין שלטון ביום המוות, ואין משלחת במלחמה; ולא־ימלט רשע, את־בעליו. ט את־כל־זה ראיתי, ונתון את־ליבי, לכל־מעשה, אשר נעשה תחת השמש: עת, אשר שלט האדם באדם--לרע לו. י ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו, וממקום קדוש יהלכו, וישתכחו בעיר, אשר כן־עשו; גם־זה, הבל. יא אשר אין־נעשה פתגם, מעשה הרעה מהרה; על־כן מלא לב בני־האדם, בהם--לעשות רע. יב אשר חוטא, עושה רע מאת--ומאריך לו: כי, גם־יודע אני, אשר יהיה־טוב ליראי האלוהים, אשר ייראו מלפניו. יג וטוב לא־יהיה לרשע, ולא־יאריך ימים כצל--אשר איננו ירא, מלפני אלוהים. יד יש־הבל, אשר נעשה על־הארץ, אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים, ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים: אמרתי, שגם־זה הבל. טו ושיבחתי אני, את־השמחה, אשר אין־טוב לאדם תחת השמש, כי אם־לאכול ולשתות ולשמוח; והוא ילוונו בעמלו, ימי חייו אשר־נתן־לו האלוהים--תחת השמש. טז כאשר נתתי את־ליבי, לדעת חכמה, ולראות את־העניין, אשר נעשה על־הארץ: כי גם ביום, ובלילה--שינה, בעיניו איננו רואה. יז וראיתי, את־כל־מעשה האלוהים, כי לא יוכל האדם למצוא את־המעשה אשר נעשה תחת־השמש, בשל אשר יעמול האדם לבקש ולא ימצא; וגם אם־יאמר החכם לדעת, לא יוכל למצוא.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
קוהלת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב