תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
קוהלת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א יש רעה, אשר ראיתי תחת השמש; ורבה היא, על־האדם. ב איש אשר ייתן־לו האלוהים עושר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכול אשר־יתאווה, ולא־ישליטנו האלוהים לאכול ממנו--כי איש נוכרי, יאכלנו: זה הבל וחולי רע, הוא. ג אם־יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי־שניו, ונפשו לא־תשבע מן־הטובה, וגם־קבורה, לא־הייתה לו--אמרתי, טוב ממנו הנפל. ד כי־בהבל בא, ובחושך ילך; ובחושך, שמו יכוסה. ה גם־שמש לא־ראה, ולא ידע; נחת לזה, מזה. ו ואילו חיה, אלף שנים פעמיים, וטובה, לא ראה--הלוא אל־מקום אחד, הכול הולך. ז כל־עמל האדם, לפיהו; וגם־הנפש, לא תימלא. ח כי מה־יותר לחכם, מן־הכסיל; מה־לעני יודע, להלוך נגד החיים. ט טוב מראה עיניים, מהלוך־נפש; גם־זה הבל, ורעות רוח. י מה־שהיה, כבר נקרא שמו, ונודע, אשר־הוא אדם; ולא־יוכל לדין, עם שתקיף ממנו. יא כי יש־דברים הרבה, מרבים הבל; מה־יותר, לאדם. יב כי מי־יודע מה־טוב לאדם בחיים, מספר ימי־חיי הבלו--ויעשם כצל: אשר מי־יגיד לאדם, מה־יהיה אחריו תחת השמש.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
קוהלת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב