☰

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

קוהלת פרק ז

א טוב שם, משמן טוב; ויום המוות, מיום היוולדו.  ב טוב ללכת אל־בית־אבל, מלכת אל־בית משתה--באשר, הוא סוף כל־האדם; והחי, ייתן אל־ליבו.  ג טוב כעס, משחוק:  כי־ברוע פנים, ייטב לב.  ד לב חכמים בבית אבל, ולב כסילים בבית שמחה.  ה טוב, לשמוע גערת חכם--מאיש, שומע שיר כסילים.  ו כי כקול הסירים תחת הסיר, כן שחוק הכסיל; וגם־זה, הבל.  ז כי העושק, יהולל חכם; ויאבד את־לב, מתנה.  ח טוב אחרית דבר, מראשיתו; טוב ארך־רוח, מגבה־רוח.  ט אל־תבהל ברוחך, לכעוס:  כי כעס, בחיק כסילים ינוח.  י אל־תאמר, מה היה--שהימים הראשונים, היו טובים מאלה:  כי לא מחכמה, שאלת על־זה.  יא טובה חכמה, עם־נחלה; ויותר, לרואי השמש.  יב כי בצל החכמה, בצל הכסף; ויתרון דעת, החכמה תחייה בעליה.  יג ראה, את־מעשה האלוהים:  כי מי יוכל לתקן, את אשר עיוותו.  יד ביום טובה היה בטוב, וביום רעה ראה; גם את־זה לעומת־זה, עשה האלוהים, על־דברת שלא ימצא האדם אחריו, מאומה.  טו את־הכול ראיתי, בימי הבלי; יש צדיק, אובד בצדקו, ויש רשע, מאריך ברעתו.  טז אל־תהי צדיק הרבה, ואל־תתחכם יותר:  למה, תישומם.  יז אל־תרשע הרבה, ואל־תהי סכל:  למה תמות, בלא עיתך.  יח טוב אשר תאחוז בזה, וגם־מזה אל־תנח את־ידך:  כי־ירא אלוהים, ייצא את־כולם.  יט החכמה, תעוז לחכם--מעשרה, שליטים, אשר היו, בעיר.  כ כי אדם, אין צדיק בארץ--אשר יעשה־טוב, ולא יחטא.  כא גם לכל־הדברים אשר ידברו, אל־תיתן ליבך:  אשר לא־תשמע את־עבדך, מקללך.  כב כי גם־פעמים רבות, ידע ליבך:  אשר גם־אתה, קיללת אחרים.  כג כל־זו, ניסיתי בחכמה; אמרתי אחכמה, והיא רחוקה ממני.  כד רחוק, מה־שהיה; ועמוק עמוק, מי ימצאנו.  כה סבותי אני וליבי לדעת ולתור, ובקש חכמה וחשבון; ולדעת רשע כסל, והסכלות הוללות.  כו ומוצא אני מר ממוות, את־האישה אשר־היא מצודים וחרמים ליבה--אסורים ידיה; טוב לפני האלוהים, יימלט ממנה, וחוטא, יילכד בה.  כז ראה זה מצאתי, אמרה קוהלת; אחת לאחת, למצוא חשבון.  כח אשר עוד־ביקשה נפשי, ולא מצאתי:  אדם אחד מאלף, מצאתי--ואישה בכל־אלה, לא מצאתי.  כט לבד ראה־זה מצאתי, אשר עשה האלוהים את־האדם ישר; והמה ביקשו, חישבונות רבים.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב