תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


קוהלת פרק ה

א אל-תבהל על-פיך וליבך אל-ימהר, להוציא דבר--לפני האלוהים:  כי האלוהים בשמיים ואתה על-הארץ, על-כן יהיו דבריך מעטים.  ב כי בא החלום, ברוב עניין; וקול כסיל, ברוב דברים.  ג כאשר תידור נדר לאלוהים, אל-תאחר לשלמו--כי אין חפץ, בכסילים:  את אשר-תידור, שלם.  ד טוב, אשר לא-תידור--משתידור, ולא תשלם.  ה אל-תיתן את-פיך, לחטיא את-בשרך, ואל-תאמר לפני המלאך, כי שגגה היא:  למה יקצוף האלוהים על-קולך, וחיבל את-מעשה ידיך.  ו כי ברוב חלומות והבלים, ודברים הרבה:  כי את-האלוהים, ירא.  ז אם-עושק רש וגזל משפט וצדק, תראה במדינה--אל-תתמה, על-החפץ:  כי גבוה מעל גבוה, שומר, וגבוהים, עליהם.  ח ויתרון ארץ, בכול הוא--מלך לשדה, נעבד.  ט אוהב כסף לא-ישבע כסף, ומי-אוהב בהמון לא תבואה; גם-זה, הבל.  י ברבות, הטובה, רבו, אוכליה; ומה-כשרון, לבעליה, כי, אם-ראות עיניו.  יא מתוקה שנת העובד, אם-מעט ואם-הרבה יאכל; והשבע, לעשיר--איננו מניח לו, לישון.  יב יש רעה חולה, ראיתי תחת השמש:  עושר שמור לבעליו, לרעתו.  יג ואבד העושר ההוא, בעניין רע; והוליד בן, ואין בידו מאומה.  יד כאשר יצא מבטן אימו, ערום ישוב ללכת כשבא; ומאומה לא-יישא בעמלו, שיולך בידו.  טו וגם-זו רעה חולה, כל-עומת שבא כן ילך; ומה-יתרון לו, שיעמול לרוח.  טז גם כל-ימיו, בחושך יאכל; וכעס הרבה, וחולייו וקצף.  יז הנה אשר-ראיתי אני, טוב אשר-יפה לאכול-ולשתות ולראות טובה בכל-עמלו שיעמול תחת-השמש מספר ימי-חייו אשר-נתן-לו האלוהים--כי-הוא חלקו.  יח גם כל-האדם אשר נתן-לו האלוהים עושר ונכסים והשליטו לאכול ממנו, ולשאת את-חלקו, ולשמוח, בעמלו--זה, מתת אלוהים היא.  יט כי לא הרבה, יזכור את-ימי חייו:  כי האלוהים מענה, בשמחת ליבו.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב