תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
קוהלת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א אל-תבהל על-פיך וליבך אל-ימהר, להוציא דבר--לפני האלוהים: כי האלוהים בשמיים ואתה על-הארץ, על-כן יהיו דבריך מעטים. ב כי בא החלום, ברוב עניין; וקול כסיל, ברוב דברים. ג כאשר תידור נדר לאלוהים, אל-תאחר לשלמו--כי אין חפץ, בכסילים: את אשר-תידור, שלם. ד טוב, אשר לא-תידור--משתידור, ולא תשלם. ה אל-תיתן את-פיך, לחטיא את-בשרך, ואל-תאמר לפני המלאך, כי שגגה היא: למה יקצוף האלוהים על-קולך, וחיבל את-מעשה ידיך. ו כי ברוב חלומות והבלים, ודברים הרבה: כי את-האלוהים, ירא. ז אם-עושק רש וגזל משפט וצדק, תראה במדינה--אל-תתמה, על-החפץ: כי גבוה מעל גבוה, שומר, וגבוהים, עליהם. ח ויתרון ארץ, בכול הוא--מלך לשדה, נעבד. ט אוהב כסף לא-ישבע כסף, ומי-אוהב בהמון לא תבואה; גם-זה, הבל. י ברבות, הטובה, רבו, אוכליה; ומה-כשרון, לבעליה, כי, אם-ראות עיניו. יא מתוקה שנת העובד, אם-מעט ואם-הרבה יאכל; והשבע, לעשיר--איננו מניח לו, לישון. יב יש רעה חולה, ראיתי תחת השמש: עושר שמור לבעליו, לרעתו. יג ואבד העושר ההוא, בעניין רע; והוליד בן, ואין בידו מאומה. יד כאשר יצא מבטן אימו, ערום ישוב ללכת כשבא; ומאומה לא-יישא בעמלו, שיולך בידו. טו וגם-זו רעה חולה, כל-עומת שבא כן ילך; ומה-יתרון לו, שיעמול לרוח. טז גם כל-ימיו, בחושך יאכל; וכעס הרבה, וחולייו וקצף. יז הנה אשר-ראיתי אני, טוב אשר-יפה לאכול-ולשתות ולראות טובה בכל-עמלו שיעמול תחת-השמש מספר ימי-חייו אשר-נתן-לו האלוהים--כי-הוא חלקו. יח גם כל-האדם אשר נתן-לו האלוהים עושר ונכסים והשליטו לאכול ממנו, ולשאת את-חלקו, ולשמוח, בעמלו--זה, מתת אלוהים היא. יט כי לא הרבה, יזכור את-ימי חייו: כי האלוהים מענה, בשמחת ליבו.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
קוהלת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב