תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

קוהלת פרק ה

א אל־תבהל על־פיך וליבך אל־ימהר, להוציא דבר--לפני האלוהים:  כי האלוהים בשמיים ואתה על־הארץ, על־כן יהיו דבריך מעטים.  ב כי בא החלום, ברוב עניין; וקול כסיל, ברוב דברים.  ג כאשר תידור נדר לאלוהים, אל־תאחר לשלמו--כי אין חפץ, בכסילים:  את אשר־תידור, שלם.  ד טוב, אשר לא־תידור--משתידור, ולא תשלם.  ה אל־תיתן את־פיך, לחטיא את־בשרך, ואל־תאמר לפני המלאך, כי שגגה היא:  למה יקצוף האלוהים על־קולך, וחיבל את־מעשה ידיך.  ו כי ברוב חלומות והבלים, ודברים הרבה:  כי את־האלוהים, ירא.  ז אם־עושק רש וגזל משפט וצדק, תראה במדינה--אל־תתמה, על־החפץ:  כי גבוה מעל גבוה, שומר, וגבוהים, עליהם.  ח ויתרון ארץ, בכול הוא--מלך לשדה, נעבד.  ט אוהב כסף לא־ישבע כסף, ומי־אוהב בהמון לא תבואה; גם־זה, הבל.  י ברבות, הטובה, רבו, אוכליה; ומה־כשרון, לבעליה, כי, אם־ראות עיניו.  יא מתוקה שנת העובד, אם־מעט ואם־הרבה יאכל; והשבע, לעשיר--איננו מניח לו, לישון.  יב יש רעה חולה, ראיתי תחת השמש:  עושר שמור לבעליו, לרעתו.  יג ואבד העושר ההוא, בעניין רע; והוליד בן, ואין בידו מאומה.  יד כאשר יצא מבטן אימו, ערום ישוב ללכת כשבא; ומאומה לא־יישא בעמלו, שיולך בידו.  טו וגם־זו רעה חולה, כל־עומת שבא כן ילך; ומה־יתרון לו, שיעמול לרוח.  טז גם כל־ימיו, בחושך יאכל; וכעס הרבה, וחולייו וקצף.  יז הנה אשר־ראיתי אני, טוב אשר־יפה לאכול־ולשתות ולראות טובה בכל־עמלו שיעמול תחת־השמש מספר ימי־חייו אשר־נתן־לו האלוהים--כי־הוא חלקו.  יח גם כל־האדם אשר נתן־לו האלוהים עושר ונכסים והשליטו לאכול ממנו, ולשאת את־חלקו, ולשמוח, בעמלו--זה, מתת אלוהים היא.  יט כי לא הרבה, יזכור את־ימי חייו:  כי האלוהים מענה, בשמחת ליבו.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב